בעוד אנו מציינים שנתיים לפלישה של רוסיה לאוקראינה, הסכסוך נמשך וצפויות לו השלכות עמוקות המשתרעות הרבה מעבר לגבולות האזור. למרות חלוף הזמן, אין סימנים כי תהיינה פריצת דרך מכרעת בשדה הקרב בשנת 2024, אך זה לא אומר שהמלחמה בקפאון. עם זאת, רוח הרפאים של סכסוך רחב יותר שעלול להסלים למלחמת העולם השלישית מרחפת מעל האזור.
רמת התמיכה הבינלאומית באוקראינה, כולל מישראל ששמרה עד כה על עמדה ניטרלית, עשויה למלא תפקיד מכריע בעיצוב אירועים עתידיים והתפתחויות במלחמה. עם זאת, ישראל, שבעצמה נמצאת במצב מלחמה, מכחישה כי שתי המדינות נלחמות באויב משותף, ממשיכה "להתבונן מהצד" על המתרחש ובכך גם מפסידה את ההזדמנות להיות חלק מפיתוח טכנולוגיה צבאית חדשנית.
המלחמה באוקראינה, שדמתה בתחילה למלחמת חפירות בדומה למלחמת העולם הראשונה (וכעת הגיעה למחצית ממשכה של המלחמה ההיא), התפתחה למלחמה מודרנית המאופיינת בחידושים טקטיים וטכנולוגיים יוצאי דופן בצד האוקראיני. חידושים אלה הוכיחו את חוסנה ויכולתה של אוקראינה להסתגל לנוכח מתקפות של אחד הצבאות החזקים בעולם.
הצבא האוקראיני הפגין גמישות בהתאמת טקטיקות וטכנולוגיה להתפתחויות בארבעת המרחבים: יבשה, אוויר, ים וסייבר. ביבשה, למשל, האוקראינים פיתחו והטמיעו במהירות (שבדרך כלל לא אופייני לצבאות), מערכת ניהול צבאית בשם "דלתא" – מערכת למתן מודעות למצב בשדה הקרב שאוספת, מעבדת ומציגה מידע על כוחות האויב, ומתאמת כוחות ההגנה.
יישום השימוש במערכת, הנתמכת על ידי מסופי התקשורת Starlink של חברת SpaceX, הקלה על תיאום מודיעין קריטי והפעלת כוחות בשדה הקרב, ואפשרה להתמודד ביעילות עם מתקפה רוסית. נוסף על כך, האוקראינים אימצו שיטת המפקדות הניידות - מעבר מבסיסים סטטיים מסורתיים לעמדות פיקוד ניידות סמויות, שאיפשרו להגביר את כושר הישרדות ואת יכולת התמרון ביבשה.
באוויר, כוחות אוקראינים הצטיינו בפיתוח ופריסה של כטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים), לרבות רחפני FPV (First Person View). רחפנים אלו משמשים לא רק לאיסוף מודיעין, אלא גם זיהוי מטרות ואפילו ככלי נשק התקפיים והוכיחו את עצמם ככלי זול ויעיל. נעשה שימוש בטכנולוגיות דו-שימושיות ליצירת פתרונות חסכוניים, כולל מדפסות תלת מימד ליצירת חגורות בטיחות מפלסטיק עבור רחפנים מצוידים ברימונים. בשל הביצועים המוצלחים של רחפנים, החודש הכריז נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, על הקמת יחידת רחפנים כיחידה צבאית מיוחדת במסגרת הכוחות המזוינים של אוקראינה.
השימוש הנרחב ברחפנים זולים מדגיש כמות על איכות, ומאתגר את החוכמה המקובלת לפיה כלי נשק יקרים תמיד יעילים יותר. לאחרונה, החל גם צה"ל להשתמש ברחפנים אזרחים וצבאיים יחד לזיהוי מטרות ברצועת עזה, מה שהציל חיי חיילים רבים, אך לצבא לקח כעשור להעריך את יעילותו של רחפן קטן על פני אמצעי לחימה יקרים ופחות יעילים. במרחב הימי, אי אפשר שלא להזכיר את הפיתוח והשימוש המהפכני של כשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים), שמילאו תפקיד משמעותי בשינוי הדינמיקה של הלוחמה הימית בים השחור והטביעו או פגעו במספר לא מבוטל של ספינות הצי הרוסי מאז תחילת המלחמה. בתחום הלוחמה האלקטרונית והגנת הסייבר, אוקראינה הציגה מיומנות בהתמודדות עם איומים מצד הרוסים, פריסת מערכות מתקדמות כדי לשבש את התקשורת של האויב, לתקוע מערכות מכ"ם ולהתגונן מפני התקפות סייבר.
החדשנות הטכנולוגית של אוקראינה על רקע המלחמה מדגישה את כוחה של החדשנות בתקופות משבר. אוקראינה תלויה במידה רבה בתמיכת מדינות המערב וארה"ב, וללא תמיכה יש למלחמה הזו כל סיכוי להסלים לתוך מלחמת העולם השלישית. לכן, מדינות כמו ישראל חייבות לחזק את תמיכתן ושיתוף הפעולה שלהן עם אוקראינה כדי למנוע השלכות רחבות יותר על הביטחון והיציבות העולמית.
עבור ישראל, שבעצמה נמצאת במלחמה, זו גם הזדמנות ליהנות משיתוף פעולה מוגבר בחדשנות ביטחונית, גישה לטכנולוגיות חדשות ויצירת בריתות אסטרטגיות. כמו גם, על אף שידועה בחדשנות הטכנולוגית ובניסיון הצבאי שלה, ישראל יכולה ללמוד לקחים חשובים מניסיונה של אוקראינה, ובעיקר מהגישה שלה מלמטה למעלה לחדשנות, כדי לפתח תרבות של יצירתיות ותושייה בקרב חייליה, ובכך להגביר את החדשנות הצבאית.
אילונה דרוזדוב היא מומחית ליחסים בינלאומיים וביטחון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו