התוצאה בסמי עופר לא צריכה להטעות

1. ייאוש פגש אכזבה בסמי עופר. בסיום הערב הייאוש הפך קצת יותר נוח והאכזבה להתרסקות. התוצאה לא צריכה להטעות, זה היה רחוק מלהיות משחק גדול של חיפה. הבקיעים בהגנה הירוקה שוב נחשפו והיא נהנתה ממזל גדול כשלא ספגה. מצד שני, היא השכילה לכבוש בסיום אחרי כמה מהלכים נהדרים וניצול מקסימלי של המתנות שקיבלה מהשופט ומהאורחים.

רועי קהת הציג את אחד המשחקים הטובים שלו מאז הגיע לקבוצה. הוא השקיע כרגיל, אבל הפעם לשם שינוי גם בא לידי ביטוי בהתקפה. הבולט במגרש היה סלליך, שגרם בעיה גדולה לקריה עם המהירות שלו ובנה בצורה נפלאה את המהלך בשער הראשון שפתח את הדרך לניצחון.

ק"ש איבדה סיכוי לפלייאוף העליון. לא לזה ציפה איזי שרצקי כשהחתים את חיים סילבס ושורת שחקני רכש בהשקעה כספית גדולה. למעט הבלחות במהלך העונה, קבוצתו לא ייצרה יציבות והמשכיות, וזה חבל מאוד מבחינתה.

גם בסמי עופר הקריה לא היתה נחותה, להפך - המצבים המסוכנים במשחק היו מול השער של עומרי גלזר. לק"ש יש הרבה כישרון בהתקפה - שכר הוא רכש נבון שעוד יתרום לקבוצה והאסלביינק שחקן נהדר, אבל גם הערב וגם בהרבה משחקים אחרים היא חסרה את הרגל המסיימת.

הטענות של הקבוצה הצפונית לרועי ריינשרייבר מוצדקות. השופט הוציא אדום הזוי לברוסו אחרי תיקול שלכל היותר היה שווה צהוב, וחיסל את התקווה של הקריה לחזור למשחק. עם זאת, החיסרון המספרי לא מצדיק התפרקות מנטלית כפי שראינו, שיחד עם טעויות בהגנה שלא מתאימות לרמה של ליגת העל הפכו את הערב הזה למר מאוד עבור ק"ש.

2. הפועל חיפה איבדה שתי נקודות יקרות מול הקבוצה עם המאזן הביתי הגרוע בליגה, הפועל רעננה. מחצית שלמה ביתרון מספרי לא הספיקה לחיפה לזכות בכל הקופה, והיא צריכה להיות מאוכזבת מאוד מהחולשה בחלק האחרון של המגרש ומהתוצאה, שכן בן בסט היה חייב להכריע את המשחק.

רעננה פתחה טוב והביכה את היריבה העדיפה, אבל בחצי השני רק חיפה היתה על המגרש. האורחים יזמו ולחצו, אך ירדו מתוסכלים מאוד בסיום.

השופט אלי חכמון עמד במוקד. הוא צדק במקרה של דסה, ששיחק בהתלהבות יתר של שחקן צעיר ותיקל בפזיזות את בן בסט, ומצד שני הוא קיפח קשות את רעננה כשפסק על התחזות של זיקרי אחרי עבירה ברורה של קפילוטו ברחבה.

בכלל, זיקרי הראה שרעננה עשתה עסקה טובה כלכלית ומקצועית. יש לו יכולת סיום שהיתה חסרה מאוד לקבוצה והוא עשוי להיות משמעותי עבורה בהמשך המאבקים בתחתית.

בכל מקרה המתקפה של אשר אלון על השופט לא היתה במקום. הבעלים של רעננה לא שלט בעצביו והשתלח בשופט בצורה מוגזמת. ראינו כבר שגיאות חמורות מאלה בליגה, אפילו של חכמון עצמו.