נשים בצבא: לא להיכנע לדעות קדומות

פוליטיקה היא עסק מלוכלך. עניין ידוע. אבל האם ידוע שזה גם היה הנימוק לאסור על נשים להצביע בבחירות? כן, גברים וגם נשים חשבו שכל מה שקשור בפוליטיקה עלול ללכלך את ידיהן העדינות, מוחן הקטן וגופן השברירי של הנשים. לכן עדיף שהגברים בלבד יבחרו במנהיג, אפילו אם המעשה ישליך גם על מחצית האוכלוסייה שלא הורשתה להצביע למענו.

בישראל 2018, מדינה שבה נשים תמיד לקחו חלק במשחק הפוליטי, גם אם במחיר מאבק מתמשך על מקומן, מדינה שבה נשים היו חלק מצבא העם עוד מיום הקמתו, יש עדיין מי שחושבות ששירות נשים ביחידות הקרביות עשוי להרע להן ולכן רצוי שלא תהיינה שם.

צה"ל, כצבאות אחרים, בדק באמצעות רופאים, פיזיולוגים ותזונאים את אפשרות שירות הנשים ביחידות לוחמות. המסקנה היתה דומה: במקום להחליט מי מתאים לאיזה תפקיד על פי מינו, כדאי להחליט על כך על פי שיקולים ענייניים יותר, כמו התאמה פיזית, מנטלית ועוד. כמו שהמליצה ועדת שגב שבדקה את הנושא: "האדם הנכון במקום הנכון". המסקנה הזאת ומסקנות נוספות של הוועדה המכובדת מעולם לא יושמו. ועדיין, אסור שצה״ל ייכנע לדעות קדומות הרוצות להסיג אותנו שנים לאחור.

קצת עובדות שחסרו במאמרה של רונית דרור ("נשים בצבא: שוויון על חשבון האיכות"; 28.3.2018): ישראל היתה הדמוקרטיה היחידה שהחילה חובת שירות על נשים. עד שנות ה־70 הוצבו נשים בתפקידי עזר בלבד. המחסור בכוח אדם איכותי גרם לזה שבסוף אותו עשור נפתחו בפני נשים תפקידי הדרכה למקצועות קרביים. מסוף שנות ה־80 נפתחו בפני נשים גם תפקידי תומכות לחימה.

בשני העשורים האחרונים בעולם המערבי החלו הנשים להשתלב בתפקידי לחימה נוספים. בצבאות דנמרק, שבדיה ונורבגיה הוחל משנות ה־80 שוויון מלא. גם בקנדה, בבריטניה, בגרמניה ובאוסטריה. בהשוואה לאלה, צה"ל נמצא הרחק מאחור בתפיסותיו המגדריות ובאופן שבו הוא יכול להשתמש ביכולותיהן של מי שמהוות כיום 35% מכלל החיילים בסדיר.

בג"ץ אליס מילר היה הצומת החשוב ביותר לקידומן של נשים בצה"ל. בלי אותה צעירה אמיצה ועקשנית, וללא ארגוני הנשים שעתרו, לא היו כיום נשים טייסות, ולא היו נפתחים שאר התפקידים הקרביים לנשים.

האגדות המרושעות על נפילת רחם, פציעות אנושות ונזק נפשי בלתי ניתן לתיקון לחיילות קרביות הן פנטזיות ממוחם הקודח של אנשים מפוחדים, הרואים כיצד הכל משתנה מול עיניהם. השמרנים, כמו גם מי שמחזיקים בדעות שהובעו בטור, לא מקבלים את מהות השוויון; זה יותר מדי בשבילם.

אלינור דוידוב היא מנהלת תחום הדרת נשים בשדולת הנשים בישראל