"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נשים בצבא: לא להיכנע לדעות קדומות

נשים בצבא: לא להיכנע לדעות קדומות

אלינור דוידוב
, עודכן

פוליטיקה היא עסק מלוכלך. עניין ידוע. אבל האם ידוע שזה גם היה הנימוק לאסור על נשים להצביע בבחירות? כן, גברים וגם נשים חשבו שכל מה שקשור בפוליטיקה עלול ללכלך את ידיהן העדינות, מוחן הקטן וגופן השברירי של הנשים. לכן עדיף שהגברים בלבד יבחרו במנהיג, אפילו אם המעשה ישליך גם על מחצית האוכלוסייה שלא הורשתה להצביע למענו.

בישראל 2018, מדינה שבה נשים תמיד לקחו חלק במשחק הפוליטי, גם אם במחיר מאבק מתמשך על מקומן, מדינה שבה נשים היו חלק מצבא העם עוד מיום הקמתו, יש עדיין מי שחושבות ששירות נשים ביחידות הקרביות עשוי להרע להן ולכן רצוי שלא תהיינה שם.

צה"ל, כצבאות אחרים, בדק באמצעות רופאים, פיזיולוגים ותזונאים את אפשרות שירות הנשים ביחידות לוחמות. המסקנה היתה דומה: במקום להחליט מי מתאים לאיזה תפקיד על פי מינו, כדאי להחליט על כך על פי שיקולים ענייניים יותר, כמו התאמה פיזית, מנטלית ועוד. כמו שהמליצה ועדת שגב שבדקה את הנושא: "האדם הנכון במקום הנכון". המסקנה הזאת ומסקנות נוספות של הוועדה המכובדת מעולם לא יושמו. ועדיין, אסור שצה״ל ייכנע לדעות קדומות הרוצות להסיג אותנו שנים לאחור.

קצת עובדות שחסרו במאמרה של רונית דרור ("נשים בצבא: שוויון על חשבון האיכות"; 28.3.2018): ישראל היתה הדמוקרטיה היחידה שהחילה חובת שירות על נשים. עד שנות ה־70 הוצבו נשים בתפקידי עזר בלבד. המחסור בכוח אדם איכותי גרם לזה שבסוף אותו עשור נפתחו בפני נשים תפקידי הדרכה למקצועות קרביים. מסוף שנות ה־80 נפתחו בפני נשים גם תפקידי תומכות לחימה.

בשני העשורים האחרונים בעולם המערבי החלו הנשים להשתלב בתפקידי לחימה נוספים. בצבאות דנמרק, שבדיה ונורבגיה הוחל משנות ה־80 שוויון מלא. גם בקנדה, בבריטניה, בגרמניה ובאוסטריה. בהשוואה לאלה, צה"ל נמצא הרחק מאחור בתפיסותיו המגדריות ובאופן שבו הוא יכול להשתמש ביכולותיהן של מי שמהוות כיום 35% מכלל החיילים בסדיר.

בג"ץ אליס מילר היה הצומת החשוב ביותר לקידומן של נשים בצה"ל. בלי אותה צעירה אמיצה ועקשנית, וללא ארגוני הנשים שעתרו, לא היו כיום נשים טייסות, ולא היו נפתחים שאר התפקידים הקרביים לנשים.

האגדות המרושעות על נפילת רחם, פציעות אנושות ונזק נפשי בלתי ניתן לתיקון לחיילות קרביות הן פנטזיות ממוחם הקודח של אנשים מפוחדים, הרואים כיצד הכל משתנה מול עיניהם. השמרנים, כמו גם מי שמחזיקים בדעות שהובעו בטור, לא מקבלים את מהות השוויון; זה יותר מדי בשבילם.

אלינור דוידוב היא מנהלת תחום הדרת נשים בשדולת הנשים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...