"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלון חסן: הדין הדן והתקשורת

,עודכן

איזה שקט מפואר. הכתבים והפרשנים שהרשיעו אותו בתקשורת במשך חמש שנים, תחבו ראשיהם עמוק בהגדה. המציאות סיפקה תירוצים: חמאס על הגדרות - סדר היום ביטחוני. חוץ מזה, את מי מעניין עכשיו זיכויו של אלון חסן? ערב חג ־הפאנלים יחכו, אולי נשכח.

נזכרתי בתחקיר ששודר ב"אולפן שישי" ביוני 2013. מנופי ענק מניפים מכולות. המצלמה מלווה את התנועה מול השמש - זה מייצר "פריים" דרמטי, אפלולי. ברקע קול מתכתי משובש, כדי שלא יזוהה: "זה כבר גובל בשערורייה שזועקת לשמיים, זה מאפיה, בנמל אשדוד הכול מותר". אח"כ ימתינו שני כתבים ליד ביתו של חסן, מטיחים בו מעין כתב אישום. הוא בוחר לא להגיב, אבל השאלות מהדהדות. מבחינת הצופה ־האיש עבריין. כך זה נמשך 21 דקות ו־40 שניות.

זו לא הבמה היחידה; רוב כלי התקשורת שתו את דמו: במסע דה־לגיטימציה חריג אפילו במחוזותינו. האיש פשוט הורשע, חוסל תקשורתית. כל הדלפה היתה מכוונת מטרה - הכול שודר בלי מסננים, כמעט ללא הטלת ספק.

לכן כה מדהימה הכרעת הדין האמיצה של השופט יואל עדן בתיק. 263 עמודים שהם לא רק זיכוי מהדהד של חסן, אלא כתב אישום חריף נגד השחקנים המרכזיים בזירה - אותם גופים מלאי כוח והשפעה, שבמקום לתווך לנו מציאות אמיתית, מייצרים אותה: התקשורת, יחידת להב 433 של המשטרה והפרקליטות. כל אלה יחד הפיקו מופע רב שנתי נגד אלון חסן. האם ילמדו היטב את הכרעת הדין, בהבינם כי זה לא פחות מיום הכיפורים שלהם? נדע בימים הקרובים.

זה לא מסובך: תיק הדגל של הפרקליטות קרס, התנפץ לרסיסים, באולם בית המשפט המחוזי בבאר שבע. תיק הדגל הבא עדיין מתבשל. זו אותה משטרה, אותה פרקליטות, אותה תקשורת. אם תילָמֵד היטב, בהגינות וביושר מקצועי, הכרעת הדין של אלון חסן, יהושע סגיס ודוד חסן, על משמעויותיה - הדבר יבוא לידי ביטוי כבר מהבוקר והלאה.

או אז אולי ישתנה היחס להדלפות מחקירות ראש הממשלה ויהיה אחר, מסויג יותר. המציאות המעיקה, שבה כל ציטוט מגמתי הופך לכותרת ראשית או פותח מהדורה, תיעלם; תיפסק הדמוניזציה לאלתר; יופנם שאדם, כל אדם, גם אם קוראים לו בנימין נתניהו, זכאי לחזקת החפות עד אשר בית המשפט - ורק בית המשפט - קובע אחרת. כי מי שמסקר או מדברר את חקירות נתניהו צריך לזכור היטב את המשפט הבא מהכרעת הדין של חסן: "חלק מהראיות מהוות ראיות נסיבתיות - טענות שמתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב העולה מהתנהלות. אין מקומן בתהליך הגעה למסקנה בדבר פליליות מעשה". רצוי לגזור ולתלות מעל המיטה.

הכרעת הדין הזאת היא גם מסר לשרים המתנדנדים, ובעיקר למשה כחלון. הנה, הוכח שתיק ״מגובש״ עם עדי מדינה, יכול להתברר בביהמ"ש כמוצר חלול, שנתפר בתפרים גסים. היועמ"ש לממשלה, עם כל הכבוד, אינו התחנה האחרונה. פרשת חסן צריכה לעמוד לנגד עינינו, אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו. עם כל הכבוד, לא מדובר ביו״ר ועד עובדים. זהו ראש ממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר