חוק הבחירות: מניעת שלטון המיעוט

התוצאה הפוליטית החשובה ביותר של הבחירות לכנסת, לפחות מאז מהפך 1977, הוא מאזן הכוחות בין "גוש הימין" ל"גוש השמאל". אם נחשיב את מפלגות המרכז כמפלגות אופוזיציה לימין, כפי שנכון לגבי יש עתיד, הרי ששני הגושים דומים למדי בגודלם. אע"פ שבישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית, שיתרונה לכאורה הוא בשיקוף רצון הבוחרים, תוצאת הבחירות בנושא המרכזי הזה היא מקרית למדי.

גורם אחד לתוצאה מעוותת של הבחירות הוא גובהו של אחוז החסימה. בבחירות הראשונות, שנערכו בינואר 1948, היה אחוז החסימה 0.83% בלבד. הוא הועלה בהדרגה והגיע ל־3.25% בבחירות האחרונות. קולות רבים ניתנים למפלגות שאינן מצליחות לעמוד ברף החסימה. בבחירות האחרונות ירדו לטמיון יותר מ־5% מהקולות הכשרים. בבחירות קודמות קרה שמספר הקולות הכשרים שירדו לטמיון הגיע ליותר מ־7%.

גורם מרכזי אחר הקובע את התוצאה הפוליטית של הבחירות הוא האפשרות הניתנת לרשימות המתמודדות לחתום על הסכמי עודפים. הסכמים מותרים כיום בין שתי רשימות מועמדים בלבד והם מופעלים אך ורק אם שתי המפלגות הצליחו לעבור את אחוז החסימה.

התוצאה הפוליטית של שני הגורמים הללו עלולה לגרום לכך שאחד הגושים יזכה ברוב הקולות הכשרים ובה בעת יקבל רק מיעוט של המושבים. בבחירות לכנסת ה־13 ב־1992 התרחש הדבר בפועל. רשימות "גוש הימין" זכו ברוב הקולות, אך רשימות "גוש השמאל" זכו במשותף ב־61 מושבים. תופעה כזאת יכולה לשוב ולהתרחש והיא יכולה לפגוע בכל אחד מן הגושים במידה שווה.

המסקנה מכל האמור איננה בהכרח הנמכת אחוז החסימה. אפשר להתגבר על הבעיה באמצעים פשוטים למדי, גם אם אחוז החסימה יישאר על כנו. תיקון הכרחי אחד הוא מתן אפשרות ליותר משתי רשימות מועמדים לערוך ביניהן הסכם עודפים. תיקון הכרחי אחר הוא העברת הקולות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לשותפותיהן בברית העודפים.

מבקרים של התיקונים המוצעים יטענו כי הפעלתם תעודד הצבעה למפלגות קטנות. אין לזלזל בטענה זו, אך אחוז החסימה הגבוה הקיים כיום בולם אותה. יתר על כן, גם אם יוגבר מעט הפיצול בהצבעה, עדיפה התרחשות כזו על אי הצדק של מתן השלטון בידי מיעוט. זאת ועוד, קיימות אפשרויות רבות לשינוי בחישוב היחסיות שיפצה את המפלגות הגדולות. כך למשל אפשר לקבוע שקולות של רשימות שלא עברו את אחוז החסימה יועברו לרשימה הגדולה ביותר בברית העודפים.

יש להדגיש כי השינויים המוצעים בחוק הבחירות הם שוליים למדי, אך הנהגתם עשויה לחסוך מאיתנו את קולות השבר שיישמעו בוודאי אם תקום בעתיד ממשלת ימין שרוב בוחרים מתנגד לה, או אם תקום ממשלת שמאל למרות רצונם ההפוך של רוב הבוחרים.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט