"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תהרגו את מלכת היופי, תנו לה לגסוס לבד

,עודכן

קמפיין #metoo, הנמשך מזה מספר חודשים, רושם הישג נוסף בשטח. אחרי שבתחילת השבוע הודיעה התחרות האמריקנית על ביטול שלב בגדי הים והוספת שלבים ורבאליים יותר לבחינת המתמודדות, קראו רבים,ביניהם מעיין אדםהכותבת באתר הזה ממש, לבטל כליל את תחרות מלכת היופי בפרט וכל תחרות בה נמדדים המתמודדים על פי נתוניהם החיצוניים.לא נסחפנו?

תחרות מלכת היופיאיבדה בשנים האחרונות מהוד תפארתה. משידור חי בפריים טיים עם תשדירי פרומו שבועיים לפני, נדחקה התחרות לשידור ברשת, לאיש כבר לא אכפת מי תביא שלום עולמי. תחרויות יופי, ששורשיהן נטועות במיתולוגיה היוונית ושהלכו והתמסדו עם התפתחות הטלוויזיה וכלי התקשורת, הולכות ומאבדות מקרנן בשנים האחרונות בגלל כניסה של שחקנים חדשים כמו הריאליטי או אושיות רשת. כולם יודעים לומר שנטע אלחמיסטר צמחה מהאינסטגרם, אך נסו לזכור מי מלכת היופי הישראלית לשנת 2018?

בעידן בו שוויון בין המינים מהווה סוגיה מרכזית בחברה המערבית, טקס שבו נשים צועדות על המסלול וממתינות להצבעת השופטים הוא אולי בעייתי. רדוד? בוודאי. מבזה? בעיני המתבונן. לבטל את השידור? זו כבר פגיעה אנושה בחופש הביטוי. אופנה ויופי חיצוני אינם דברים רעים, והם לא מעידים על טבעה של האישה שזכתה. היא פשוט יפה, כך לפחות קבעו השופטים והגולשים, בדיוק כפי שקבעו שנטע ברזילי היא האישה שתייצג את ישראל בתחרות שירה.

מתמודדים בתוכניות שירה, בישול, ספורט, ריקוד או שידוכים יודעים שהם לא מעמידים רק את הכישרון שלהם למבחן הקהל, אלא גם את אופיים, את הסיפור האנושי שלהם – וכן, מה לעשות, גם את המראה החיצוני שלהם. תחרויות היופי, מלבד שאלת עלה התאנה "איך תתרמי לחברה אם תזכי בכתר?", לא באמת מעידות על טבען של המתמודדות. אך עבור רבות מהן, מדובר לא פעם בקרש קפיצה לתחומים רבים כמו דוגמנות, משחק או קידום אג'נדות אחרות: הנציגה הישראלית הכי בכירה בהוליווד נכון להיום, מלכת היופי לשנת 2004גל גדות, הפכה ברבות השנים (ואחרי עבודה קשה) לוונדר וומן. טיטי איינאו היא נציגה בולטת של העדה האתיופית בעקבות זכייתה בשנת 2013. רנא רסלאן הייתה לאחת הנשים הערביות החלוצות בתחום הדוגמנות בישראל כשזכתה בתחרות ב-1999. ולסיום, לינור אברג'יל, מלכת היופי לשנת 1998, התעמתההרבה לפני עידן metooבאומץ לב מול התוקף שלה שאנס אותה לפני התחרות. בסופו של דבר, לבטל כליל את התחרויות יהיה בבחינת לשפוך את התינוק עם המים.

לקרוא לביטול כל תחרויות היופי הוא קריאה נגד חופש הביטוי של המשתתפות (נזכיר, מרצונן החופשי), ופגיעה בצופים שמתעניינים בתחרות ושמאמינים שיופי הוא דבר חשוב. הרלוונטיות של התחרויות הללו תקבע בסופו של דבר על ידם ולא על ידי תנועות חברתיות מוצדקות ככל שיהיו, שלא מעניינם לקבוע אמות מידה מוסריות עבור מיליוני צופים ברחבי העולם. אם דינה של תחרות מלכת היופי צריך להיחרץ, יהיו אלה שלוקחים בהן חלק שייקבעו אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר