עדי מדינה כיום: אבסורד הפוגע בצדק

יש לנו מפכ"ל שכור היתוכו היה בשב"כ. לשב"כ יש רציונל אחד פשוט - להגן על אזרחי ישראל מאיומים קרובים ורחוקים. לשם כך, הכול כשר ותקף, המטרה מקדשת את האמצעים. חיי אזרחינו הם מעל הכול. אדם המהווה פצצה מתקתקת - השב"כ יעשה הכול לנטרל את הפצצה באמצעים פסיכולוגיים ופיזיים מתוחכמים.

להבדיל מעולם השב"כ, את עולם המשפט מנחים עקרונות רציונליים אחרים לחלוטין: שלטון חוק, צדק וזכויות אדם. כאן לא הכול כשר; יש איזונים ובלמים. אין מטרה מוצהרת של הרשעה בכל מחיר. הכול גלוי לתקשורת; הגישה השלטת היא שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. הצדק לא צריך רק להיעשות; עליו גם להיראות.

סוגיית עדי המדינה נמצאת בתפר; בין עולם הצללים של השב"כ - שמבחינתו עדי המדינה הם סייענים - לבין אנשי המשפט, שמבחינתם עד מדינה אמין שווה משקלו בזהב ראייתי.

כפי שהדברים נראים כיום, התפישה השלטת במשטרה היא לעשות הכול על מנת לאתר עדי מדינה. עד מדינה הוא פושע זוטר, אשר למען טובות הנאה אמור להפליל את הפושע הבכיר יותר. זיכויו של אלון חסן מבהיר, שגיוס עדי המדינה מבוצע, לכאורה, במחשכים, ללא סינון וללא בדיקה מעמיקה ביחס לאמינות העד ולאופן גיוסו. כפועל יוצא, כשעדי המדינה (ה"סייענים") מגיעים לבית המשפט שמערכת האיזונים שלו שונה - הם קורסים על דוכן העדים וקלונם נחשף. אז התיק כושל ורשויות החוק זוכות למקלחת צוננים.

אפשר להציע פתרון פשוט - הסכם עד מדינה צריך לעבור אישור חיצוני, עדיף של שופט, שיאשר את גיוסו, יערוך בדיקה ראשונית של הראיות ויבדוק את האתנן הניתן לעד. היה והשופט יאשר את ההסכם - אפשר להתקדם בתיק.

יש לציין, כי מבחינה פסיכולוגית השופט הבודק ישמש גוף מאוזן, מכיוון שלעתים די מזומנות "מתאהבים" בקו חקירה מסוים וננעלים עליו. נוסף על כך, בשב"כ תמיד שומרים על חשאיות ולא מספקים דין וחשבון לתקשורת. הציבור לא מכיר את אנשי הצללים בשב"כ. מכיוון שאין הדלפות, אין צורך להצדיק מדיניות זו או אחרת. אם טועים - אז טועים. הנושא מוחלק בלחיצת יד גברית או בטפיחה חזקה על השכם, לכל היותר במבט נוזף של הממונים.

עדי מדינה זכורים כבעלי יכולת להפיל "מבפנים" משפחות פשע וסוחרי סמים. כיום, תופעת עדי המדינה גלשה גם לעבירות צווארון לבן ולעולם הפוליטי. נדמה שהם צצים כפטריות יער אחר הגשם. להערכתי, היקף התופעה יצטמצם אם תתקיים בחינה מדוקדקת של כל עד וההסכם המיוחד שנחתם אתו.

מלוא האבסורד של ממדי התופעה מתבררים כעת בתיק פאינה קירשנבאום. שני עדי המדינה - עדי המפתח, שעליהם מושתת מלוא כובד משקלו של התיק - הם אנשים השקועים בחובות עתק, אשר בין יתר ההטבות שקיבלו מתוקף היותם עדי מדינה, הם "זכו בלוטו" ושלשלו לכיסם סכום "פעוט" של כ־700 אלף שקלים, על מנת להעיד נגד קירשנבאום.

עו"ד ינון היימן הוא יו"ר מחוז המרכז בלשכת עורכי הדין