בליל שבת התבצעה בארצנו נבלה, שעה שקבוצה נפשעת תקפה בבריונות שלושה מאזרחינו הערבים - רופא, אח ואזרח מן השורה - ששהו לתומם בחוף ימה של קריית חיים. המעשה הגזעני אירע לא לפני שהפושעים וידאו בדרך נתעבת כי מדובר בערבים.
עתה מתחייבת בדחיפות הוקעת הפשע, מיצוי הדין וענישה מרתיעה לעבריינים. לצד זאת, על שועי העיר להתנצל בפני הקורבנות ב"סולחה". זו הדרך למניעת הישנות מעשים נוראים מסוג זה. יש גם לפצות את הנפגעים על נזקיהם כחוק, ולנהל הסברה מקפת בקרב צעירינו ברחובות ובמגרשי הכדורגל. אלה יוכלו לתקן מקצת מהמעשה הנורא של קבוצת שוליים, שהטילה בכולנו דופי.
חזקה שהפלשתינים יצרפו עתה בהתפארות גם את הפשע בקריית חיים לאוסף הדל של תועבות שביצעו אנשי ה"ערב רב" שבשורותינו. אויבינו, שהטרור לא זר להם, ינפנפו בנבלה זו כמוצאי שלל רב ויעשו בה שימוש להוכיח שאנו נפשעים כמותם. לאחר המעשה אצה ח"כ עאידה תומא סלימאן וטענה כי "ההסתה חסרת הרסן מניבה את פירותיה", וכי מי שהוציא את הערבים ממעגל האזרחות ומנסה להוציא את היהודים הפעילים נגד הכיבוש אל מחוץ לחוק וללגיטימציה - מוביל לתוצאות אלה. לדבריה, גם יהודים שאינם עונים על אמות המידה של "היהודי הטהור" עלולים לקבל טיפול דומה.
אבל חברי הכנסת הערבים הם הפועלים להוציא את המיעוט הערבי, אזרחי הארץ הזו, ממעגל שיוכם למדינת ישראל במגמה להכריז עליהם כפלשתינים "לאומיים" בדלנים. לא הקורבנות המסכנים עמדו בראש דאגתה של תומא סלימאן, אלא רצונה "להוכיח" שאנו משטר אפרטהייד המבדיל בין "יהודי טהור" ויהודים "אחרים", זאת כחלק מהמאבק הפלשתיני נגדנו. ושמא, בהתייחסותה הגזענית ל"יהודי שאינו טהור" כיעד לאלימות עתידית, הסיתה תומא סלימאן לפגיעה במגוון הצבעים בעמנו, שבו משמשים גם שחורי עור באהבה, בקשרי נישואים ובשוויון מלא בחברה, בכנסת, בצבא ובמנגנוני המדינה?
אין בדעתי ללמד סנגוריה על המעשה הנפשע בחוף קריית חיים. אבל אם מדברים על הסתה, באותה מידה אפשר לראות במעשה הנפשע תוצאה של הסתה פלשתינית הקוראת תיגר על קיומנו. במסגרתה נשלחים צעירים פלשתינים באופן פרובוקטיבי לחופי תל אביב כשהם לבושים בחולצות שעליהן דגל פלשתין והמספר 48, לאמור: "פלשתין" היא אדמת 1948, וזאת כדי ליזום עימות אלים שיוכיח "גזענות". למרבה הצער, הפיצוץ שתכננתם "הצליח" בחוף אחר.
אבו מאזן מסרב להכיר במדינה היהודית ובסמליה. לכן הח"כים הערבים, ועדת המעקב והתנועה האסלאמית שוללים את חוק הלאום, המגדיר את ישראל, דגלה והמנונה כמדינה יהודית. בתגובה, אתם מגיעים לכיכרות הערים בישראל חמושים בדגלי פלשתין. כדברי המשל הערבי, "המתחיל בפרובוקציה הוא האשם".
צר לי על הנפגעים. אך אוי לו ליהודי הנקרה ליישוב פלשתיני בשטחים. אם לא ישחק מזלו, יושב הביתה בחתיכות. ועדיין, "תפדלו" - יבואו הפלשתינים וירחצו בחופינו. אנו נגן עליהם בשוטרינו ומצילינו. אם ירצו יוכלו אפילו לשתות ממימי הים כדברי גיבורם ערפאת. אחרים ימשיכו להסית נגדנו, ואנו נוסיף לבנות ולהיבנות כאן.
