רפואה עשה בית ספר לאיביץ'

1.חד הסיפורים המעניינים העונה בליגת העל הוא חזרתו של הדרבי התל אביבי. אמנם בצד האדום מגבשים קבוצה חדשה, שהיומרות שלה ושל יריבתה שונות לחלוטין, אבל למרות הפערים שנוצרו בשנים האחרונות בין המועדונים - דרבי זה דרבי. גם העובדה שהאכסניה של המשחקים בנתניה לא יכולה להוות תחליף לבלומפילד המיתולוגי לא הפחיתה את המתח והעניין בשני המחנות.

הפועל הגיעה מוכנה מאוד למשחק מבחינה טקטית ומנטלית. הציפיות לראות אותה מתבטלת ומחפשת בעיקר לחזור הביתה בשלום התבדו ועל הדשא ראינו חבורה מאורגנת שסגרה את כל נקודות החוזק של הצהובים עם הגנה גבוהה וצפופה, חיפוי מצוין והקרבה ללא פשרות.

גם בצד ההתקפי היה לשחקניו של קובי רפואה מה להציע עם זיקרי, עאבד ודמארי, שהציג את משחקו הטוב ביותר העונה. אחרי 45 הדקות הראשונות האדומים היו הרבה יותר מרוצים מתמונת המשחק.

רפואה ניהל את המשחק מצוין עם חילופים נכונים והתאמות במחצית השנייה, שהציבו קושי רב בפני איביץ' ושחקניו. מכבי הציגה את אחד המשחקים החלשים שלה העונה. היא לא מצאה פתרונות להתגוננות החכמה של הפועל ואף אחד משחקניה לא עשה את השינוי. במיוחד הדברים אמורים על מיכה, אצילי ועטר, שלא הצליחו לייצר איומים רציניים.

בסופו של דבר חלוקת הנקודות צודקת והפועל יכולה לשאוב הרבה ביטחון מההופעה שלה.

2.אם שובו של הדרבי מעניין, הרי שהסיפור הגדול של פתיחת העונה הוא מצבה של האלופה המדשדשת, שעדיין לא מצליחה לחבר משחק אחד ראוי וניצחון לרפואה גם אחרי חמישה מחזורים.

המהפכה בהפועל באר שבע עדיין לא באה לידי ביטוי והיא סובלת מכושר אישי ירוד של שחקני החלק הקדמי - בן בסט, האסלביינק וסבע - שעדיין לא נכנסו לעניינים וחוסר החיבור שלהם עם הקבוצה בולט מאוד. המשחק של האדומים לא שוטף והם מתקשים לייצר מצבים וזה חזר על עצמו גם מול מכבי חיפה המקרטעת.

לפני שעוד עונה מוכרזת כאבודה, חיפה קיבלה הזדמנות להרים ראש במשחק שיכול היה לפחות לשנות את המומנטום השלילי. בצד החיובי, אפשר להצביע על הרצון והנחישות של הירוקים אבל זה לא הספיק ליותר מנקודה בגלל חוסר האיכות והתכליתיות בהתקפה, והיא שוב לא סיפקה ולו רגע אחד של התרוממות רוח לאוהדיה.