לא להילחם עבור אבו מאזן | ישראל היום

לא להילחם עבור אבו מאזן

כדאי לנסות להגיע להפסקת אש והסדרה עם חמאס ברצועת עזה. נכון, חמאס ארגון טרור רצחני, אסלאמיסטי קנאי, שונא מושבע של ישראל, השולל אידיאולוגית ודתית את עצם קיומנו. אך חמאס הוא השליט ברצועת עזה.

התעלמות מכך היא אי הכרה במציאות. לכן, חמאס הוא הכתובת. בדיוק כשם שאש"ף - אף הוא ארגון טרור - הוא הישות השלטונית ברשות הפלשתינית, וישראל מקיימת מולו מגעים ואף תיאום ביטחוני. 

חמאס הוא ישות שלטונית; הוא עומד בראש מדינת עזה. כישות שלטונית - אנו תובעים ממנו אחריות, מכים אותו כשמופעל נגדנו טרור (גם אם מבוצע בידי ארגונים אחרים), ומחליפים איתו שבויים. למה? כי חובתנו להתנהל במציאות; התעלמות ממנה אינה מדיניות. שאלת ההסדרה עם חמאס אינה "עם מי מדברים", אלא האם היא משרתת את האינטרס הישראלי. אם התשובה חיובית, אין פסול בדיונים עם חמאס.

על איזו הסדרה מדובר? לא ויתור על שטחים או עקירת יישובים, ולא פגיעה בריבונות ישראל. מדובר בהסדרת המצב הביטחוני בגבול עזה, כדי להחזיר את השקט על כנו. אם הדבר אפשרי - וספק אם כך - יהיה זה חוסר אחריות להימנע מכך. כדי לדעת זאת, יש לנסות לקדם את ההסדרה.

החלופה לכך היא מלחמה, ועלינו לראות אותה כמוצא אחרון. מלחמה תסתיים בהפסקת אש. אם ניתן לחסוך את מחיר הדמים, ההרס והסבל של המלחמה, ולהקדים את ההפסקה לאש - זו חובתנו.

על ישראל לעמוד על הפסקת אש מוחלטת - הפסקה מוחלטת של טרור ההצתות, של הפגיעות בגדר, של "צעדות השיבה". בתמורה, על ישראל לגלות נדיבות ופתיחות רבה בנושאים כלכליים, בפיתוח הרצועה ומה שיכול להקל על האוכלוסייה. 

הדוחף העיקרי להסלמה ולמלחמה, הוא יו"ר הרש"פ אבו מאזן. הוא מרעיב את תושבי עזה, מונע מהם חשמל, חותר בכל מאודו לגרימת סבל להם, ומנסה בכל דרך לסכל את שיחות ההפרדה. האסטרטגיה שלו נועדה להביא למלחמה, בתקווה שהפגיעה הקשה בעזה תחזיר אותה לשלטונו.

יש בתוכנו פוליטיקאים ופרשנים השוללים את המגעים עם חמאס, בטענה שבכך נחזק את חמאס ונחליש את אבו מאזן. האם חיזוק מעמדו של אבו מאזן, אנטי־ישראלי קיצוני, מכחיש שואה מדופלם, סרבן סדרתי לכל הצעות השלום מרחיקות הלכת ביותר, מצדיק סיכון חיילי צה"ל ותושבי הדרום? בעיניי, זו גישה מופקרת.

הסדרה עם חמאס חייבת להיות מעמדה של כוח. מדיניות ההבלגה וההכלה של טרור ההצתות פגעה קשות בהרתעה הישראלית, ותקשה על היכולת להגיע להסדרה. ייתכן שלא יהיה מנוס ממכה צבאית לחמאס. אך מן הראוי שננסה לחסוך זאת בניסיון נמרץ להגיע להסדרה. זה האינטרס הציוני. שנות שקט בגבול הרצועה הן הזדמנות לפיתוח משמעותי וחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב המערבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו