"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"רמת השרון חופשית" - משנאת דתיים

"רמת השרון חופשית" - משנאת דתיים

אורי הירש
, עודכן

אני חי ברמת השרון כמעט 50 שנה, דור שלישי בעיר שהתהדרה תמיד בליברליזם, הומניזם וסובלנות כלפי האחר, כל עוד נשמרה ההגמוניה החילונית, והאירופית בעיקרה. אינני זוכר מערכת בחירות כל כך טעונה ואלימה בעיר. נחשול של גזענות, השמצות והסתה נגד חלק מהדתיים ש"משתלטים" על המרחב הציבורי כדי "לשנות את רמה"ש מבפנים". ביום שישי הונח ראש חזיר בכניסה לאחד מבתי הכנסת בעיר, ודרדר את האווירה האנטי־דתית בעיר לשפל חדש.

על פי תוצאות הבחירות, כ־35% מהרמת־שרונים הזדהו עם מסרי תעמולת ההפחדה, ונבהלו מהשתלטות עוינת ומ"הדתה" של העיר. בילדותי, היו החנויות ובתי העסק ברמה"ש והסביבה סגורים בשבת. צפינו בתכנים דתיים שהופצו בטלוויזיה הישראלית והחינוכית, האזנו למוזיקה יהודית בקול ישראל, והלכנו לבית הכנסת בשבתות ובחגים. אז לא קראו לזה "הדתה"; זו היתה התרבות היהודית של כולנו.

ראש החזיר בבית הכנסת ברמת השרון // צילום: דוברות המשטרה

אם יש תהליכים מדאיגים בקרבנו, אלה הניסיונות לנתק את הזהות היהודית מהמרחב הציבורי, ולהביא להדרתה של התרבות היהודית מהפרהסיה. אינני דתי, לא מקפיד על כשרות ולא מניח תפילין. אני רמת־שרוני טיפוסי, מהסוג שנוסע בשבת. עם זאת, בחרתי לחיות במדינה יהודית (כן, ככה מדינת ישראל מוגדרת במגילת העצמאות). אף אחד לא ילמד אותי מהי חילוניות, לא אני ולא ילדיי זקוקים לחינוך מחדש בקשר למושגי ה"חופש" וה"חילוניות". אני רוצה לחיות את חיי בלי כפייה של נטורי קרתא, מצד אחד, וללא מסעות השנאה של רשימת "רמה"ש חופשית" ו"הפורום החילוני".

לא סביר או מידתי שקומץ חילונים יכפו את החילוניות שלהם על כלל האוכלוסייה. פלורליזם וסובלנות נדרשים גם כלפי תפיסות עולם ועמדות מנוגדות, גם אם אלה מעוררות התנגדות ודחייה (מוגזמות). זו לא חוכמה להניף את דגל השוויון והפלורליזם ברמה"ש כשכולנו באותו הצבע והגוון. אין דבר כזה, "מרחב ציבורי חילוני" וגם לא אמור להיות כזה. המרחב הציבורי שייך לכלל האוכלוסייה; הפרהסיה אמורה להכיל ולשקף את החילוני ואת הדתי.

הזהירו אותי שהבעת דעה שונה ברמת השרון גוררת חרם. אבל אני עדיין מאמין שהרוב הדומם בעיר חושב כמוני. אולי חלקם בארון, מחשש להיחשף כ"אוהבי דתיים". אלה שחולקים על דעתי אמורים להיות פלורליסטים, ליברלים וסובלנים גם לדעות אחרות.

כולי תקווה שנלמד לחיות זה לצד זה בשלום, חילונים ודתיים. לא רק למען הדתיים ברמת השרון, הנתונים למתקפה לא נעימה, אלא בשבילנו החילונים. זה הדבר הנכון לעתיד שלנו ולמען הדורות הבאים, שנדע להיות סובלניים יותר ומכילים יותר.

אורי הירש הוא תושב רמת השרון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...