"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפשר להחזיר את הביטחון ללוד

,עודכן

מאז שאני מתגוררת בלוד, נדרשתי להכיר את ראש העיר, המנכ"ל, מפקד תחנת המשטרה, מפקד המרחב ומפקד המחוז. בערים אחרות, גם ללא התערבות התושבים הביטחון מטופל ונשמר. אבל בלוד לא צריך להיות בעל רקע ביטחוני, כל מי שעיניו בראשו מבין שכדי להשליט סדר בלוד, נדרשות כמה פלוגות מג"ב, אפילו אם הדבר פוגע בתדמית העיר. אבל ללוד נחוץ פתרון מערכתי, הבעיות לא ייפתרו עם הזרמת כוחות משטרה.

מה חשבו במשרד רה"מ, ובמשרדי האוצר והשיכון, שאם יחתמו עם העירייה על הסכם הרחבה דמיוני של כ־20 אלף יחידות דיור חדשות מסביב לעיר בשווי 6.9 מיליארד שקלים - מבלי לטפל קודם בביטחון, בהתחדשות העירונית ובכביש 200, שמובטח זה שני עשורים - נוכל לחמוק מהכאוס?

במאי 2017, ערב החתימה על הסכם הגג המדובר, ביקשתי לאתגר את משרדי הממשלה. החתמתי על עצומה תחת הכותרת "ביטחון ללוד תחילה". אבל ההסכם נחתם, והעיר עודנה שטופת בנייה לא חוקית, ונדליזם, מואזין בדציבלים בלתי אפשריים, ירי פלילי בין כנופיות מוכרות, ירי חגיגי בחתונות ובשמחות וגם הרג של נשים, הרבה יותר מדי נשים, על רקע "חילול כבוד המשפחה".

אז מה היה לנו בפעם האחרונה? מלחמת כנופיות. זוג, בעל ורעייתו, בני משפחה מהוותיקות והמוכרות במגזר, נורו בראשם עם צאת השבת; לא בסמטה אפלה, אלא מול משרדי להב 433, הממוקמים בכניסה הצפונית של העיר. בהמשך נהרג עוד צעיר ואחֵר נפצע בינוני. שלושה הרוגים בערב אחד. מטחי ירי ברחובות העיר, משל גרנו במערב הפרוע.

מדובר בפשיעה מהסוג שקיים ברחבי הארץ, בדגש על המגזר הערבי. מתחילת השנה נרשמו עשרות רבות של מקרי רצח במגזר הערבי, והפענוח שואף לאפס. אין ספק שתפוח האדמה הלוהט הזה מונח לפתחם של המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל.

בעוטף עזה נדרשו עשרות אלפי דונמים חרוכים באש העפיפונים ומאות טילים כדי להבין שההרתעה נסדקה, ואת תוצאותיה אנו רואים בפיגועים האחרונים ביו"ש. לחרפתנו, כדי להרוס ביתו של מחבל, כפי שבג"ץ אישר בטובו לפני כמה שבועות, אנחנו נדרשים לשלם בדם.

אז מה נחוץ בלוד כדי שתתחיל פעולה מושכלת של משילות, ביטחון והרתעה - עוד ירי ברחוב? עוד פגיעה קטלנית ב"בלתי מעורבים"? עוד אלפי יחידות דיור לא חוקיות?

לא מדובר בגזירת גורל. הסכם גג אינו פתרון קסם. על הממשלה להיכנס לעובי הקורה. בלוד נדרשים משילות, הרתעה, טיפול בבנייה הבלתי־חוקית והבראת מרכז העיר. כך תוכל לוד לחזור להיות "עיר החכמים" כפי שהיא מופיעה במקורותינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר