בהגדרתה הבסיסית פטריארכיה היא שלטון האב במשפחה על בת זוגו וילדיו, בהקשרים של קבלת ההחלטות המשפחתיות, ממון ורכוש. בהגדרה הפמיניסטית הרחבה, מדובר בשיטת ארגון חברתי שבה הסמכויות ומוקדי הכוח מרוכזים ברובם או כולם בידי המגדר הגברי.
כאשר השליטה במישור החברתי מחלחלת לתוך הבית פנימה היא באה לידי ביטוי בשליטה של גברים על נשותיהם. כדי לשמר ולאכוף שליטה זו, הם משתמשים באלימות נגד בנות זוגם. כך הפמיניזם.
לא פלא שלא תמצאו ויכוח אחד עם פמיניסטיות רדיקליות, מבלי שיישלף הטיעון שכל עוד אנו הנשים לא שולטות במוקדי הכוח, נמשיך להיחשף לאלימות גברים בבית.
נזנח לרגע את התחושות, האמונות ותפיסות העולם שלנו, ונבחן את הטענה באמצעות מדדים אמפיריים. האם אכן גברים שולטים בנשותיהם מבחינת קבלת ההחלטות בתוך הבית, השליטה בכסף וברכוש המשותף? האם גברים לא מאפשרים לנשים לצאת לעבוד, ומקבעים את מעמדן מאחורי הסירים? ובעיקר האם יש הבדל בין גברים לנשים בתכונות האנושיות הנקראות צרכי שליטה, דומיננטיות ותוקפנות - שהרי אלה הם מקצת המוטיבציות המובילות לשימוש באלימות.
המציאות המשתקפת במחקרים רבים מגלה, שנשים שותפות מאוד בהחלטות הקשורות לכל מה שקורה בתוך משק הבית; בסוגיות רבות הן אפילו המחליטות העיקריות. כמו כן, גם אם מרבית הגברים מרוויחים יותר מנשותיהם ומחזיקים במרבית ההון העולמי, המחקרים מראים חד משמעית שאנחנו הנשים מוציאות הרבה יותר כסף מגברים; מה שלחלוטין מקעקע את התפיסה, שבעולם המערבי נשים חיות בטרור כלכלי.
באשר ליציאת נשים לעבודה ושילובן בתפקידים בכירים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים האחרונות, עולה כי שוק העבודה מתחלק כמעט שווה בין גברים לנשים; אחת מכל שלושה עצמאים היא אישה.
בבדיקת פערי השכר הבשורות פחות טובות, ושכר העבודה החודשי החציוני של גברים ונשים שכירים במשרה, עומד על פחות מ30%. אלא שבדיקה מעמיקה מגלה, שנשים עובדות פחות שעות ובמשרות חלקיות, כדי לחזור הביתה ולטפל בילדים. לכן הן בוחרות במקצועות שבהם התגמול הוא בד"כ נמוך יותר.
על פי הנתונים שפרסם מכון שורש למחקר חברתי־כלכלי, מספר הנשים העובדות עלה מאז 1967 מ־30% ל־73% כיום. אלו ללא ספק תמורות חברתיות חשובות מאז התקופה שהסבתות והאימהות שלנו עבדו בעיקר כעקרות הבית. האם ישנם היום גברים שלא מאפשרים לבנות זוגן לצאת לעבוד? אנחנו יודעים שכמעט שלא.
לסיום, קיימים די מחקרים שבחנו והשוו נטיות של גברים ונשים לדומיננטיות, שליטה, תוקפנות ושימוש באלימות - ולא מצאו הבדלים. כאן אשתמש באמירה של מרגרט אטווד, שנחשבה לפמיניסטית בכירה בעקבות רב המכר שלה "סיפורה של שפחה".
עד לראיון שבו אמרה: "גם נשים הן בני אדם, זאת האמונה הבסיסית שלי; ולכן הן אינן פטורות מהרגשות שיש לבני האדם - אהבה, שנאה, קנאה, תחרותיות, שיתוף פעולה, נאמנות, בגידה - כל החבילה". מה שגרם להוקעתה כבוגדת ע"י הפמיניסטיות.
אז בעוד אני חושבת שיש זוגות החיים מבחירה בהסדר זוגי פטריארכלי כזה או אחר, גם בצפון תל אביב החילונית, הנתונים שוללים מכל וכל שזאת החברה שבה אנו חיים בעולם המערבי.
ד"ר רונית דרור היא עו"ס המתמחה באלימות במשפחה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו