אל תפקירו את משפחות המתאבדים

עם השנים, הולכות ומתמעטות אצלנו הסוגיות שנותרו בגדר טאבו חברתי. כמעט אין תחום המוגן מביקורת, שאינו נתון למחלוקת או קונפליקט, ושאינו "נופל" בין הכיסאות במאבקי כוח בין מוקדי השלטון. כעת הגיע תורן של המשפחות השכולות; לא אלו שאיבדו את יקיריהן במלחמות או בפיגועי טרור, אלא אלה שיקיריהן שלחו יד בנפשם. זו אחת החוליות הרגישות והפגיעות בחברה הישראלית, והיא סופגת בימים אלו מהלומה קשה ממשרדי הממשלה, דווקא ממי שאמורים לשמור על המשפחות ולדאוג לרווחתן הנפשית אחרי אסונן.

לאחרונה שיגר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מכתב מנוכר ולקוני לעמותות המפעילות מרכזי סיוע למשפחות המתאבדים, תחת הכותרת המכעיסה: "הפסקת מימון סיוע למשפחות נפגעות התאבדות". הרקע לצעד המקומם הוא מאבק פנימי בין משרדי הבריאות והרווחה, שתוצאותיו מכות כברזל חד ולוהט בלב המשפחות השכולות, הזקוקות יותר מכל למרכזי הסיוע ולליווי התומך והמקצועי. במשרד הבריאות שוריין תקציב בן 6 מיליון שקלים לשנה לטיפול במשפחות השכולות. בהמשך, כחלק מהמאבק בין משרדי הממשלה, הופחת התקציב ל־4 מיליון שקלים חדשים, ולבסוף מתברר שגם סכום זה לא מועבר למשרד הרווחה, דבר שיעצור לחלוטין את פעולת מרכזי הסיוע. עצירת התקציבים באופן מיידי ומוחלט טורפת את הקלפים ומותירה את משפחות המתאבדים לבדן, בתקופה הקשה ביותר בחייהן. זו החלטה שעתידה לפעור פצע גדול בנפשות רבות, שחוו זה עתה אובדן. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה "לדלג" מעל המשפחות השכולות ולקוות שלא יהיו יותר מקרי התאבדות בשנה הקרובה.

מדי שנה מתרחשים בישראל כ־500 מקרי התאבדות, ועוד כ־6,000 ניסיונות התאבדות המסתיימים בפציעות קשות. מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין טיפול רציף ומקצועי, לבין ירידה משמעותית במניעת אובדנות. למשרדי הממשלה אין את הפריבילגיה או הזמן לכיפופי ידיים על חשבון הסוגיה הזו. ההודעה הקרה והמדאיגה על הביטול המיידי של תוכנית הסיוע עלולה לגרום לנזק כבד.

לפני מספר חודשים פרסם משרד הבריאות עצמו נתונים אודות עלייה במספר המתאבדים בישראל, המדגישים ביתר שאת את הסכנה בעצירת הסיוע למשפחות המתאבדים דווקא כעת. ממשלת ישראל זנחה, באמצעות מכתב בודד, את משפחות השכול בישראל, והסירה מעצמה אחריות לטיפול ולסיוע. אך מאחריות זו לא ניתן לברוח. על הממשלה מוטלת החובה המוסרית להשבת התמיכה במשפחות ולקידום הטיפול המניעתי, לפני שיתרחש מקרה ההתאבדות הבא, הממתין, לדאבוננו, כבר מעבר לפינה.

הכותב הוא מנכ"ל משותף של מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן