ישראל שכנעה את ממשל טראמפ

השבוע הוסיף הממשל האמריקני למפת ישראל את רמת הגולן. ייתכן שבהמשך יצורפו אליה שטחי C ומקומות בעלי חשיבות היסטורית ואסטרטגית דוגמת המזבח בהר עיבל, קבר יוסף, בעל חצור ועוד. לשם כנראה חותר טראמפ. נכון, ישראל תכיר באוטונומיה לרוב תושבי יהודה ושומרון הערבים, אך רוב השטח יישמר בידיה. לא תהיה יותר טענה לשלטון על עם אחר מצד הממשל האמריקני.

בשנתיים האחרונות עמל הממשל האמריקני על תוכנית, שלראשונה אינה מתבססת על מתן זכויות לאומיות לפלשתינים, אלא על שלום אזורי. בעיניו, ישראל היא נכס לאזור, וככזו, עליה להישמר בגבולות בני הגנה וזכותה לשמור על חלקים נכבדים מחבליה ההיסטוריים. ישראל של נתניהו הצליחה לשכנע שההתנחלויות אינן המכשול לשלום, אלא התנהלות הצד הפלשתיני.

ארה"ב כמעצמת על, רואה את הפוטנציאל הגלום במזה"ת, ומנגד, בוחנת את המציאות שמעצבים איראן, האחים המוסלמים ואנשי הג'יהאד הסלפי, המובילים להתנגשות. מסקנת הממשל היא שגם ההנהגה הפלשתינית היא חלק מ"ציר הג'יהאד". הנהגה זו מבכרת את חורבן ישראל על פני הקמתה של מדינה פלשתינית. הם חוששים בצדק שמדינה כזו עשויה להפוך למוצב קדמי של ציר הג'יהאד.

בעיני הפלשתינים ישראל פולשת; הם מסרבים להכיר בה כמדינת העם היהודי, ולשאוף לסופיות הסכסוך. טראמפ כנוצרי מאמין וכאיש עסקים מכיר את הוויתורים הישראליים ואת הטרור הפלשתיני. הוא רואה לאן איראן מובילה את האזור, ומבין שזו תוצאה של תפישת "המזרח התיכון החדש" של הקהילה האירופית וממשלים קודמים.

טראמפ מחלק את השחקנים לטובים ורעים: מי שלצידנו ומי שנגדנו. ישראל כמוצב הקדמי של המערב תישמר מכל משמר. לא תוקם לצדה מדינה שאינה שוחרת שלום ולא מכירה בזכות העם היהודי למדינה בארצו. טראמפ מבהיר לערבים שהכרה בישראל כמדינת היהודים, אינה שוללת את קיומם בביטחון ובשלום. מכאן, שההתנחלויות אינן מכשול, אלא הזדמנות לשלום. אזורי התעסוקה המשותפים בהתנחלויות, ההפרייה ההדדית שבין החדשנות הישראלית למשאבים הטבעיים הערביים הם הפתרון. ישראל כאי של חדשנות טכנולוגית, היא המודל להובלת עמי האזור לשגשוג ולביטחון.

לשם כך השיגו אנשי טראמפ ערובות כלכליות ממדינות האזור, תוך העברת המסר: או שאתם איתנו או נגדנו. במידה שהפלשתינים ייצאו למלחמת חורמה בתוכנית, הממשל האמריקני ייסוג מתמיכתו בהם, ועשוי לחזור בו מההכרה בזכותם להגדרה עצמית, דה יורה ולא רק דה פקטו. הפלשתינים צריכים להפנים שגם עמים עתיקים ומבוססים מהם, דוגמת הבאסקים, הכורדים, הקטלונים והוולשים, אמנם לא זכו להקים מדינה, אבל חלקם נהנה מאוטונומיה.

ישראל צריכה לחבק את התוכנית ולהתנהל במסגרתה ולא נגדה, כי היא סנונית המבשרת את בוא האביב. עליה למקסם את הרווח, להחיל ריבונות בכל מקום שתוכל, לפעול לפירוז שומרון יהודה ועזה, ולשמור בידיה את הנכסים ההיסטוריים. עליה להשתלב במרחב בגלוי ולרכוב על הקטר האמריקאי למחוזות הפרועים ביותר שיכולנו לדמיין. מתי הייתה לנו נקודת פתיחה כזאת במשא ומתן?

ד"ר יחיאל שאבי הוא מזרחן, מומחה לנושא הסכסוך הישראלי־ערבי