זמן לקבוע סדר יום לעזה

18 שנים חלפו מאז החלו "הצינורות המעופפים" להתעופף לכיוון שדרות. חמאס הפך לצבא מאורגן עם יכולות משמעותיות, הפועל לאור יעדים אסטרטגיים. בתחום ההתקפי הוא פועל להעצמת היכולת הרקטית שתאפשר לו לאיים בשיתוק שגרת החיים בישראל, ואילו בתחום ההגנתי הוא שואף להרתיע את ישראל מעימות כולל בשל החשש ממחיר הדמים.

חמאס קרוב להשגת יעדיו: חופש הפעולה שהוא נוקט - מהפרות הסדר באזור הגדר ועד שיגור רקטות מזדמן למרכז הארץ - מצביע על ביטחון הנהגתו במאזן האימה מול ישראל. זו התוצאה של מדיניות ההדחקה של ישראל ויחסה לחמאס כאל מטרד טקטי. בין שהיתה נכונה לתקופתה ובין שלא, מדיניות זו חייבת להשתנות.

אותה נחישות בהצבת הקווים האדומים בזירה הסורית, שבה אין מבליגים לאיראנים ולשלוחותיהם אפילו על ירי אקראי לרמת הגולן, חייבת לבוא לידי ביטוי גם בדרום. אצבע חמאס הקלה על הדק הטילים ויכולתו לשבש את שגרת החיים ולשתק את התנועה האווירית ממחישות כי מדובר באיום בלתי נסבל, השוחק את כושר ההרתעה וגורם לנזק התשתי מצטבר.

הדילמה מורכבת. כיבוש הרצועה וסילוק חמאס אפשריים. יהיה לכך מחיר, אך צה"ל חזק ויכול למשימה. עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה שכיבוש שטח לשם סילוק גורמים עוינים לא הצמיח משטרים מתונים, ואף קיבע את נוכחותנו לשנים רבות. מאידך, האופציה של הכרה בלגיטימיות של חמאס כבן שיח וכניסה למו"מ עימו היתה עד כה בלתי נתפסת.

על הקברניטים המדיניים לשקול את מידת הכדאיות והמחירים הנגזרים, אבל איננו יכולים להתלבט עוד. מרחב התמרון הולך ומצטמצם והזמן פועל לרעתנו. יתרה מכך, אוכלוסיית עזה, על כמעט שני מיליון תושביה, מסתמנת כפצצת זמן. עם כ־60 אחוזי אבטלה ובהיעדר תקווה, מאבדים העזתים אפילו את מורא חמאס, וכשתפקע סבלנותם צפוי תוהו ובוהו שעלול להצית מהומות והתקוממות עממית בהיקפים חסרי תקדים גם ביהודה ושומרון.

תם זמנה של מדיניות דחיית הקץ. נדרשת תוכנית דו־שלבית בזמן קצוב, שחלקה השני מותנה בהצלחתו או כישלונו של השלב הראשון. ראשית מתחייבות הכרה והידברות עם חמאס, במטרה לשכך את הזעם והייאוש של האוכלוסייה, באמצעות יצירת מנופים של תקווה. הדבר יותנה בפירוזה הצבאי של הרצועה ואזרוחה. זו אינה רומנטיקה של "משכיני שלום", אלא אינטרס ישראלי שיש להציגו כ"הזדמנות אחרונה". כישלון השלב הזה יבטיח לגיטימציה לשלב השני, שבו נידרש לפעול צבאית ומדינית לסילוק חמאס ולפירוזה הכפוי של עזה.

הרכב מדיני־ביטחוני בראשות נתניהו המנוסה (וכפי שמסתמן, ליברמן כשר ביטחון) לצד הרמטכ"ל כוכבי, מפקד אמיץ המכיר היטב את הרצועה, יכול להוביל בהצלחה רבה תוכנית אסטרטגית שכזו, שיש לשלב ב"עסקת המאה" האמריקנית, כולל הטלת האחריות לשיקום על המצרים בשלב הראשון, ואם יידרש גם לאחר כיבוש הרצועה.

אלוף (מיל') ישראל זיו היה ראש אגף המבצעים ומפקד אוגדת עזה