"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לשקם יחסי המשטרה והחרדים

לשקם יחסי המשטרה והחרדים

חיים דיקמן
, עודכן

בשבוע שעבר פרצה סערה ציבורית בשל תמונות קשות שתיעדו אלימות משטרתית ומעצר של נער חרדי בעל צרכים מיוחדים בירושלים. אצל החרדים, במיוחד, צפה ועלתה מחדש תחושת אי־האמון במשטרה.

בשנים האחרונות הצטרפו חרדים רבים למערך המשטרתי. נשים חרדיות משרתות כיום במשטרה כחוקרות, ועוסקות בסוגיות רגישות כמו עבירות מין או אלימות במשפחה. אולם מי שהאמין וקיווה שבזכות מגמה זו יתבסס אמון יציב במשטרה בחברה החרדית, התבדה.

מגמת ההקצנה וריבוי ההפגנות, מהמחאה הסוערת של הפלג הירושלמי נגד הגיוס לצה"ל או מעצר עריקים ועד עימותים עם קהילות מאה שערים ובית שמש, גרמו לכך ששני הצדדים פיתחו עוינות גלויה זה לזה. הפגנה קטנה או אפילו התגודדות רגילה עלולות לצאת משליטה בתוך דקות ולהפוך לאירוע אלים. הצד החרדי לא בוחל באלימות מילולית או בהשלכת אבנים, ביצים ושאר חפצים, ואילו המשטרה נוקטת לעיתים אלימות פיזית.

הקולות העולים בימים האחרונים מתוככי החברה החרדית - ולא רק משוליה הקיצוניים - מטרידים ביותר: "שוטר רואה חרדי ומכה אותו", "כולנו בעיניהם שחורים וראויים למכות", "השוטרים מחפשים אותנו", ועוד. בקרב רבים וטובים השתררה התחושה שהאמון בין המשטרה למגזר החרדי נפגע קשות, ועם תחושות, כידוע, קשה להתווכח. גם מי שאינו עוין את המשטרה, ואף נוהג להגן עליה בשיח הפנימי, מתקשה להסביר את התנהגות השוטרים, שנראית בסרטונים אלימה וחסרת התחשבות. העיתונות החרדית אימצה קו תקיף, והיא קוראת להשעיה מיידית של שוטרים מכים.

מנגד, גם מצד המשטרה נשמעות טענות קשות ומטרידות: ריבוי מקרי התפרעויות, בעיקר של ילדים ונערים צעירים, והטחת גידופים כמו "שוטר ציוני" במקרה הטוב (כן, יש כאלה שאצלם זו קללה) ואפילו "נאצי". וכן, גם התגודדות הגולשת לאלימות במקרים של מעצר או חיכוך.

החשדנות הגוברת בין הצדדים מחייבת התערבות מיוחדת וגיבוש פתרונות מיידיים. על המשטרה להכיר בכך שמקננות בקרב החרדים תחושות ניכור ופחד, ועל הציבור החרדי ומנהיגיו להבין שבמדינת חוק אין חלופה לשיתוף פעולה מלא עם גורמי אכיפת החוק והמשטרה.

ללא הידברות, כל "היתקלות" עם המשטרה תגלוש במהרה לאלימות, ומעבר לאמון ההדדי ייפגע גם תהליך ההשתלבות והמעורבות של החרדים בכל מעגלי החיים והציבוריות הישראלית.

בעקבות הארוע החמור בשבוע שעבר, חייב לקום צוות מורחב שיגבש המלצות לתיקון המשבר. צוות שיידע להבחין בין תתי־המגזרים השונים בתוך המגזר החרדי, בין קיצונים למתונים, ובעיקר בין אלה המעוניינים בשיתוף פעולה לבין מי שמלבים שנאה ופילוג. מעל הכל, יש לחפש דרכים להפחתת האיבה ולשיקום האמון בין הצדדים.

חיים דיקמן הוא איש היי־טק חרדי, קצין (מיל') ופעיל חברתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...