גל הרוע ששוטף את ישראל לפני בחירות מתאפיין הפעם בביביפוביה מטורפת מתמיד, שנאה שגם המתפלשים בה בנחירות חדווה יודעים שאין לה הסבר רציונלי וכבר הפכה למעין מחלת נפש. הרי מי שינחת פה - לא צריך ממאדים, מספיק מכל מדינה אחרת - ויראה את ההתפתחות האדירה של ישראל בעשור האחרון בכל התחומים, לא יבין למה הגענו לבחירות חדשות, ולמה מישהו מצביע לכחול לבן, מפלגה שחרתה על דגלה, הממ... כלום.
ההסבר המקובל לשנאת נתניהו הוא המנטרה המעורפלת "הוא מושחת", שהתקשורת והשמאל הצליחו להטמיע בקרב חלק מהציבור, בעיקר זה שרצה בכך. בואו נקרא לילד המתוסבך בשמו: השמאל שונא את נתניהו כי הוא ימני, מצליח ומנצח, והביא את ישראל לגבהים מדיניים וכלכליים שאיש לא חלם עליהם. גרוע מזה - הוא רהוט, אינטליגנטי ומדבר אנגלית באופן שמשבש על בסיס יומיומי את תדמית הימני העילג שהשמאל טיפח במשך דורות כדי לחפות על עילגותו שלו.
הרי זה השמאל מעצם בריאתו - בור שלמד להחזיק כוס שמפניה עם האצבע הקטנה למעלה ובטוח שזה מה שעושה אותו לבן אצילים מעודן שרוקד מינואט. האני האמיתי מתפרץ לו כשהוא מפסיד. ראה השמאלנים המשתוללים, מקללים ומרביצים בארה"ב, ואת השמאל הישראלי שקופץ להצביע לכל מה שלא ביבי - גנץ, ליברמן או חתול.
זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא שנאת נתניהו לא היתה פורחת גם בקרב הלומי האדרנלין בפלג הסיקריקי שבימין, הרואים אויב דמיוני בימין הלא מספיק עצבני לטעמם. כמה מהם מתעקשים להסתער על הגבעה בצעקות קרב, במקום להפנים את המוטו "אל תהיה צודק, תהיה עשיר"; לעבוד בשקט, בסבלנות ולנחות על הגבעה עם מסוק ותזמורת בינלאומית.
נכון, אתם צודקים. לפעמים אפילו מאוד. עכשיו קחו רגיעון וחכו, למען השם. אתם באמת לא רואים שהכל מסתדר בדיוק כמו שרציתם? אתם לא רואים את השינוי המדיני, הדמוגרפי, את התפוגגות רעיון המדינה הפלשתינית, את הברית האזורית נגד איראן, התמ"ג הגואה, התעצמות המעמד הבינלאומי? אז מה, מעליב אתכם שכל זה קורה בלי דם ואש? על זה דחוף לכם לגרש את בנימין נתניהו ה"שמאלן" עד חורמה?
ואגב "עד חורמה": במדבר פרק י"ד, אותו עם ואותה ג'ננה. המרגלים אמרו שיהיה קשה, "אוי ויי!" זעק העם, "נחזור למצרים". אלוקים אומר למשה: "בוא נעיף את הנודניקים ונקים עם חדש". משה מתחנן על גורל העם. "בסדר, אבל לפני זה יסתובבו 40 שנה במדבר", עונה לו האל. "אוי ויי!" צווח העם שוב, ״לא מוכנים! בואו נסתער!"
"לא עכשיו", מזהיר משה, אבל הם כבר שועטים בצעקות אל הגבעה. "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". לא ידעו לחכות, וחטפו את הגנץ עד הסוף, להבדיל אלף אלפי הבדלות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו