פחות אבל כואב

בשבוע שעבר פורסמה במדור הכלכלה בעיתון זה ידיעה על המוסד לביטוח לאומי, שהכריזה כי "חולי פיברומיאלגיה יזכו לקצבת נכות". מעודד, ללא ספק. עד היום, הסובלים מהמחלה יכלו לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי, אך "במסלול עוקף". למעשה, הכירו להם בנכות שנגרמה מהסימפטומים השונים של המחלה, ולא בה עצמה.

אלא שבכל זאת, אי אפשר להתעלם מהתחושה שמדובר בישראבלוף, או בהכרזת מדיניות ריקה ותו לא. פיברומיאלגיה, בשמה העברי דאבת השרירים, היא "תסמונת המתאפיינת בכאבים כרוניים ומפושטים בכל חלקי מערכת השרירים, המפרקים והשלד, ללא רקע דלקתי". רוב הסובלים מן התסמונת הן נשים, וטווח הגילים של הלוקים בתסמונת נע בין 30 ל־55. חשוב לציין כי בשנים האחרונות מספר החולים עולה, וגילם יורד.

התסמונת משפיעה על חיי היומיום, והיא מובילה להפרעות בשינה, סחרחורות, קשיים בריכוז ובזיכרון, עייפות ושלל עינויים.

יעברו עוד חודשים ארוכים

כיוון שכך, ומפני שטרם נמצא טיפול משמעותי לתסמונת פרט לפיזיותרפיה, משככי כאבים (ובכללם רישיון לקנאביס רפואי), וטיפולי ההידרותרפיה שאותם קופות החולים לא ממהרות להעניק לחבריה - ההכרזה הזאת הפיחה תקווה בחולים רבים. מי לא היו שמחים לקבל מסלול מקוצר לקצבה של עד 50 אחוזי נכות?

אלא שמבדיקה קצרה מול שני הגופים שאחראים להכרזה הפומפוזית הזאת, נותר מענה מאכזב. זאת, משום שהתיקון המוצע נמצא רק בתחילת דרכו הביורוקרטית. "הביטוח הלאומי יפרסם את התיקון המוצע לידיעת הציבור והערותיו למשך 21 ימים ולאחריו יעבירו לשר הבריאות, למשרד המשפטים ולשר הרווחה כדי לקובעו בתקנות. תהליך זה צפוי להסתיים בתוך כמה חודשים ספורים".

אגב, הפרסום גם אפשר למשרד האוצר להתחיל בקמפיין הגעוואלד התקציבי, שכבר שחרר לעיתונות מידע על העלות הצפויה של החלת תקנה שכזו.

הכרזות ריקות מתוכן

בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת "הכרזות המדיניות" ו"הכרזות החוק". מדובר בשיטה לקבלת פרסום מהיר, שבמסגרתה איש ציבור, פוליטיקאי, וכמעט כל גוף מסוג כלשהו, המעוניינים בסיקור תקשורתי חיובי, מוציאים הודעה ובה כוונה לחוקק חוק או ליישם מדיניות, וכן הלאה. הבעיה היא שמדובר רק בהכרזה. בחלק הארי של המקרים, החוק כלל לא יחוקק ומטרתה של ההכרזה היא מעין בלון ניסוי על חשבון גבם של האזרחים.

נקווה שהפעם המצב שונה, אך אי אפשר שלא לתהות מדוע אצה הדרך לשני הגופים האחראים לפרסום ההודעה הזו בעיתוי הזה. הסעיף צריך עוד לקבל הערות של משרד המשפטים ולעבור תיקונים, ולאחר מכן לקבל חתימה של שר שכרגע לא קיים, והשר בפועל הוא כידוע ראש הממשלה שעומד בראש ממשלת מעבר נטולת סמכויות. לכן, מן הסתם, גורלו של התיקון המוצע הוא עיכוב בכמה חודשים נוספים, לפחות עד שתהיה ממשלת קבע שרק היא תוכל לקבל החלטה בעניין. גם הפעם מדובר בסממן של התופעה החדשה של "הכרזות חוק" ו"הצהרות חוק" המתחפשות להצעות חוק של ממש.

בקשה לי בשם אזרחי ישראל לכל הגופים שעסוקים בהכרזות ולא במעשים: התעסקו בפרקטיקה. בשאלה איך מיישמים ואיך מיטיבים עם החולים, ולא איך מתפרסמים. סבל של אדם הוא לא צחוק, ואינכם יכולים לגרום למפח נפש של אזרחים שבאמת צריכים את הקצבה.

הכותבת היא מנהלת מערך פרויקטים ואסטרטגיה של תוכן ב"ישראל היום"