המבחן העקום של פיז"ה בישראל

תוצאות מבחני פיז"ה 2018 הגיעו - והתקשורת והשמאל חגגו. ח"כ תמר זנדברג האשימה את שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, בכך ש"הגזענות, ההדתה והקפיטליזם החזירי" הובילו את ישראל לפערים בין יהודים לערבים, לירידה בציון במדעים ולכישלון רפורמת 5 יחידות במתמטיקה "המבוססת על תחרות". אך אם תוצאות פיז"ה יכולות ללמד דבר מה, מדובר במשהו שונה בתכלית.

ראשית, יש להבין שמבחני פיז"ה בוחנים את התלמידים בגיל 15. למה גיל 15 ולא 18, בכיתה י"ב? טוב ששאלתם. ישראל חריגה למדי בעולם בכך שיש בה מערכת שבה כל התלמידים מסיימים בכיתה י"ב, וגם זו התפתחות של העשורים האחרונים. בעבר סיימו תלמידים רבים בית ספר עממי ויצאו לשוק העבודה, ואחרים המשיכו ללמוד עוד כמה שנים בבית ספר מקצועי. רק פלח מסוים באוכלוסייה המשיך לתיכונים, ומשם להשכלה גבוהה.

דיפרנציאציה בחינוך, עם מסלולים שונים ושנות לימוד שונות, נהוגה עד היום במדינות רבות. מבחני פיז"ה של

ה־OECD נבנו לפי הסטנדרט הרווח בעולם, שבו בגיל 15 רוב התלמידים כבר סיימו את עיקר לימודיהם ומתכוננים לצאת לחיים. המבחן בודק עד כמה רכשו בבית הספר כלים שישרתו אותם כבוגרים.

כל זה אינו קיים במערכת החינוך הישראלית, שבה הפחד מ"הסללה" ומבתי ספר מקצועיים ("שהבן שלך יהיה פחח", זעם סילבן שלום על נתניהו כשזה העלה את הנושא), דחף את המערכת לשנות חינוך ארוכות לכולם, במתכונת אחידה ובעייתית. מבחני פיז"ה, אם כן, אינם בודקים את המערכת הישראלית בהתאם למבנה שלה. ממילא גם אין בהם כדי לומר דבר, מטוב ועד רע, על רפורמת 5 יחידות של בנט.

טענה משעשעת אחרת של ח"כ זנדברג היא ש"ההדתה" של בנט הובילה לירידה בציוני המדעים. אלא שמעבר לכך שהירידה (של 5 נקודות) אינה מובהקת סטטיסטית, במגזר היהודי - כן, זה עם ההדתה - ציוני התלמידים במדעים דווקא עלו מעט, ורק במגזר הערבי הם ירדו, ב־26 נקודות.

הדתה, אם כן, אין כאן. אבל אולי גזענות כן? האם משרד החינוך "מייבש" את המגזר הערבי, ברוב גזענותו? הנתונים מראים תמונה הפוכה: בשנים האחרונות הזרים משרד החינוך תקציבי עתק למגזר הערבי, והדבר לא צמצם את הפער בהישגים.

וכאן אנחנו מגיעים גם ל"קפיטליזם החזירי", שאינו קיים למעשה במערכת החינוך המולאמת שלנו. הדריכה במקום של מערכת החינוך בישראל מראה עד כמה השיח השגור, התולה את כל התקוות ב"מדינה" וב"תקציבים", תלוש מהמציאות. תקציב משרד החינוך הלך ותפח בשנים האחרונות - ומדובר במשרד עם התקציב הגדול ביותר, אפילו יותר מזה של משרד הביטחון. איזה שיפור ראינו בחינוך? כלום. בניסיון להילחם בפערים החברתיים הגביר משרד החינוך את התקציבים הדיפרנציאליים והזרים משאבי עתק לבתי ספר חלשים. ושוב, בלי שום תוצאה חיובית ניכרת לעין.

מבחני פיז"ה מלמדים אותנו שוב את הלקח הבסיסי: אם מערכת בנויה גרוע, תוספת תקציבים לא תשפר אותה. בעולם שבו אי אפשר לפטר מורים גרועים, שבו לבתי הספר אין אוטונומיה ושהתקציבים ותוכניות הלימוד נקבעים על ידי פקידים מלמעלה, החינוך יישאר בינוני. ומה לגבי תקציב החינוך? יש מצב שאם תחזירו את רובו לציבור, הוא יידע להשתמש בו טוב יותר מפקידי הממשלה. שווה לנסות.