בצל האבטלה הרובצת: צו 8 לאחדות בעם

כל מי שמשרת ומשרתת בשירות מילואים קרבי שואל את עצמו בכל פעם שבו הוא עוטה מדים ודרגה, ויוצא למילואים - האם אתה באמת מוכן לסיכון הכרוך בכך? ואם היו מבקשים ממך עכשיו להיכנס שוב ללבנון היית נכנס? מדוע אני מוכן לעשות את הדבר הזה?

כל מי שעובד ועובדת בבית חולים כאח רופא, כסניטר אוכ מנקה יהודי או ערבי שואל את עצמו בימים אלו, מדוע אני מוכן לשים נפשי בכפי ולהסתכן בהידבקות בנגיף? האם אני מודע לסיכונים ומוכן לעמוד מולם? 

כל מנהל מורה ומדריך המבלה בימים האחרונים שעות מול מצלמת המחשב, מכין מערכי שיעור מול מצלמת הזום שואל את עצמו מדוע אני משאיר את ילדיי ללא התייחסות ועוסק בצורכי כלל התלמידים? ומדוע אני מוכן לשלם את המחיר האישי הכרוך בכך?

התשובה לכך היא הערבות ההדדית והתחושה כי אנו מוכנים לעשות הכל עד כדי סיכון נפשנו כדי להיות חלק מתוך מארג אחד המקיף יהודים וערבים, חילונים ודתיים, עולים וותיקים, ושמו מדינת ישראל. 

וכאן עולה במלא חריפותה השאלה: מדוע אנחנו נשארים לשבת בבתים בשקט? מדוע אנחנו נותנים למובילי המערכת הפוליטית להוביל אותנו אל חורבנה של מדינת ישראל במשך השנה האחרונה פעם אחר פעם?

מדוע אנו לא מסוגלים להתרומם מעל המחלוקות הקיימות בינינו בזמן שמגיפה גדולה מאיימת על קיומנו, ואנו ממשיכים לתת לאנשים במערכת הפוליטית לסכן את חיינו בחוסר אחריותם?

אנו בעת חירום. משבר קורונה מוביל למשבר כלכלי, שנראה שיהיה מהקשים והרעים שידעה מדינת ישראל בכל תולדותיה. ואנו לא מוכנים למשבר כלכלי שכזה. מאות אלפי ישראלים עומדים לאבד את עבודתם, את כבודם וחלקם גם את ביתם. המשבר פוגש מדינה ללא ממשלה המתכוננת למלחמה בצפון ובדרום. אבל המערכת הפוליטית בשלה. שני הצדדים עסוקים במשחקי אגו. מי ילך ראשון למי ומי יקיים את הבטחותיו. 

מערכת הבחירות הסתיימה בשוויון. הימין אינו יכול להקים ממשלה צרה לבדו. רכישת חברי כנסת בהבטחות מהבטחות שונות תגרום לאובדן מעט האמון שעוד נותר לציבור במערכת הפוליטית. ממשלה צרה של השמאל אפשרית תיאורטית בלבד, וגם אם תוקם לא תצליח לשרוד למול ההחלטות הקשות שתצטרך לקבל ביטחונית וכלכלית. 

הפתרון ברור. המתווה מונח על השולחן כבר שנה, והצדדים חייבים לאמצו. בחירות נוספות יובילו לאסון כלכלי חברתי. מי יודע כיצד מצביעים 300 אלף מובטלים? ומי יודע לנהל בחירות עם עשרות אלפי אנשים בבידוד?

העם היהודי חווה פעמיים חורבן בית מקדש, חורבן המדינה היהודית והליכה לגלות. ההיסטוריה היהודית לא תסלח למי שמוביל לחורבן בגלל התעקשות דווקא על כהונה של שנתיים נוספות בראשות הממשלה, או למי שיגרום להרס ולחורבן הממלכה בגלל הבטחות שהבטיח שהוא לא יישב עם הצד שמנגד. 

מול מגיפה נוראית שכזו הגיע זמן לפשרה.

 ממשלת אחדות, ועכשיו. 

לחתימה על העצומה

אביעד פרידמן הוא איש עסקים, סופר, יו"ר לשעבר של החברה למתנ"סים וממובילי יוזמת #אחדות_עכשיו

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...