"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לצד החוק, ולמען הפריפריה

,עודכן

עוד לפני חוק הלאום ומיגור האלימות, הנושא החשוב ביותר להנהגת הציבור הערבי בישראל במגעים הקואליציוניים הוא ביטולו של תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, הידוע בכינויו "חוק קמיניץ". מדובר בחוק שהקנה כלי אכיפה יעילים יותר נגד בנייה בלתי חוקית, שב־20 השנים האחרונות הפכה למכת מדינה החותרת תחת שלטון החוק.

לא "רגבים" חושב כך, אלא בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו: "פעולות בנייה ופיתוח המנוגדות לחוקי התכנון, פוגעות באינטרסים של פרטים ושל הציבור גם יחד... עצימת עין מהפרת שלטון החוק בתחום אחד של הפעילות האנושית, סופה שתביא לזלזול בחוק גם בתחומי חיים אחרים. כיבוד הדין, ויישומו בכל תחום, ובכלל זה בתחום התכנון והבנייה, מהווים יסוד הכרחי לקיום החברתי ותנאי לתקינות פעילותו".

ההבנה כי מדובר במכת מדינה ושחייבים לתת לגופי האכיפה כלים יעילים למאבק בה הובילו לחקיקת החוק ב־2017. על פי הנתונים שהציגה בכנסת היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, מאז כניסת החוק לתוקף ירדו התחלות הבנייה הבלתי חוקיות ב־45 אחוזים, מה שמאפשר לממש תוכניות דוגמת הרחבת תשתיות החשמל צפונה, שתקועה בגלל בנייה בלתי חוקית בקלנסווה, או מימוש הפוטנציאל של תב"ע טב/3400 בעיר טייבה, שכרגע יושמה רק באופן חלקי ביותר בגלל בנייה בלתי חוקית באזורי התכנון. מאות מבנים בלתי חוקיים נבנים מדי שנה במשולש, בנגב ובגליל, תוך כדי השתלטות על עתודות הפיתוח של כלל היישובים באזורים אלו, ופגיעה קשה בערכי טבע, נוף ואיכות סביבה.

הבנייה הלא חוקית המאסיבית פוגעת בראש ובראשונה בציבור הערבי עצמו. בניגוד לטענות ראשי רשויות ערביות, שמסבירים שהתופעה נגרמת כתוצאה מהיעדר תכנון על ידי המדינה, קיימות תוכנית מתאר ותב"עות לרבים מהיישובים הערביים, המאפשרות להם התפתחות וצמיחה, אך אינן מיושמות בשטח. מדוע תוכניות אלו לא יוצאות אל הפועל? ניחשתם נכון. כל האזורים המתוכננים לבנייה מסודרת, לרבות תשתיות חשמל, מים, ביוב, שטחים ירוקים וכו', מלאים בבנייה בלתי חוקית שראשי הרשויות פוחדים להתמודד איתה.

רשויות האכיפה הצהירו כי בראש סדר העדיפויות עומדת אכיפה תומכת תכנון, כלומר הרס בנייה בלתי חוקית המשבשת את יישום תוכניות המתאר עבור האוכלוסייה הערבית. היינו מצפים כי ההנהגה הערבית תהיה הראשונה לתמוך בחוק קמיניץ, אשר מעניק כלים לייעל ולהמריץ את פיתוח הרשויות הערביות, אך ראשי הציבור הערבי מעדיפים להתחמק מאחריות ודוחפים את אזרחי ישראל הערבים למעגל הקסם של אי־תכנון ובנייה בלתי חוקית המוביל לעבריינות ולהזנחה.

אם אכן התחייבה כחול לבן לביטול חוק קמיניץ, הרי מדובר למעשה בהפקרת הנגב, הגליל והמשולש להשתוללות בנייה בלתי חוקית, שתפגע בראש ובראשונה בציבור הערבי, ותעצים את הפיכת הפריפריה לאקס־טריטוריה. עוד לא מאוחר לעצור זאת.

יכין זיק הוא מנהל הפעילות של תנועת רגבים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר