"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שלא נפסיק לשיר מהמרפסות

שלא נפסיק לשיר מהמרפסות

חלי טביבי ברקת
, עודכן

חג הפסח האחרון לא יישכח, כנראה. ולא רק בגלל הקורונה והעובדה שנאלצנו לחגוג לבד או בחיק המשפחה הגרעינית בלבד, אלא בגלל שלנגד עינינו נוצרו כמה מנהגים חדשים, שאיש לא חלם שייווצרו, בתקופה שאיש לא האמין שתתרחש.

מסורות ישראל השונות והמיוחדות נוצרו בתפוצות לאורך מאות ואלפי שנים. מלבד חג הפסח, ניתן למנות בין חגי חודש ניסן את "אל תַווחיד" של יהודי מצרים, "סעודת אסתר" של יהדות אשכנז, "סֶהֲרַנֶה" של יהודי כורדיסטן, ה"סִיזְדָה בְּדָר" של יהודי איראן וה"מִימוּנָה" המפורסמת של יהודי מרוקו - כולן מסורות המגיעות מקהילות ומתקופות שונות בגולה.

אילוצים שונים יצרו מסורות שונות, הנשמרות בחלקן עד היום. בסוף חודש מארס, א' בחודש ניסן, נחגג למשל ה"הבסיסה", מעין חג סודי אשר עבר מדור לדור בקרב יהודי לוב ותוניס, שקהילותיהן חוו את אימת האינקוויזיציה, ונאלצו להצניע את מנהגיהן לאחר הכיבוש הספרדי. עד היום הזיכרון קיים, מה אסור ומה מותר לעשות. כבר אין סיבה לפחד, אבל הסיפור נוכח, והחג מצוין בחיק המשפחה הקרובה, המתכנסת למסורת שעיקרה ברכה לשפע, לפרנסה ולהצלחה.

והנה, חודש ניסן הביא איתו השנה לא רק את האביב ואת המועדים השונים, אלא גם אילוץ חדש, שהעמיד אתגר: איך חוגגים במתכונת החדשה, ואיך מתאימים את המסורת לאילוצים החדשים: קריאה משותפת בהגדה עם המשפחה המורחבת וחברים באמצעות הזום, ושירה ותפילה מהמרפסות. חוגגים רבים בכל רחבי הארץ ריגשו את הלבבות כאן ובתפוצות, כשלא נכנעו לקשיי התקופה. נגיף הקורונה והסגר לא מנעו מאיתנו לערוך את סדר הפסח יחד. ספונים בבית, אך מאוחדים במרפסת.

נאלצנו לחגוג, אפוא, את החג בחיק המשפחה הגרעינית, אבל לא נכנענו לבידוד ומצאנו דרכים להמשיך להיות יחד. תחת אילוצים מסוג זה, לעיתים אף קשים מאלה, נוצרו בעבר מסורות חדשות, או התעצבו מנהגי חג ייחודיים, בעלי משמעויות סמליות ששרדו במשך דורות.

לא בטוח שגם בשנה הבאה נחזור לחגוג את הסדר בזום, ואולי גם על שירת המרפסות נפסח. אבל כשהקורונה תהפוך לזיכרון, והשגרה תחזור אל חיינו, אסור שנשכח את המשמעות הסמלית הייחודית שנוצרה כאן בפסח תש"ף. איך התעקשנו לחגוג גם כשנלקח מאיתנו ה"ביחד" הגדול של ליל הסדר, שמצאנו דרך להיות יחד מבעד למרפסות ולחלונות, ושהתעקשנו לארח ולהתארח אצל היקרים לנו אפילו מרחוק.

הכותבת היא מייסדת ומנהלת המיזם "הלו"ז העברי - קובעים מועדים לדורות", המקדם הכללת מועדים בעלי משמעות ותוכן יהודיים ממסורת קהילות ישראל, בתוך מעגל השנה הישראלי.

צילום התמונה: יוסי גמזו לטובה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...