"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נציגת החרדים החדשים בכנסת

נציגת החרדים החדשים בכנסת

דוד זולדן
, עודכן

חברת הכנסת עומר ינקלביץ', שהושבעה בשבוע שעבר כשרה החרדית הראשונה, מייצגת שכבה הולכת וגדלה שניתן לכנותה "החרדים החדשים". לא פרטים בודדים, אלא קבוצה חברתית בעלת רצונות וצרכים משלה, המוכנה ללכת בדרך עצמאית וחדשה. המסר שלה ברור: הקצנה לא תהפוך את הציבור החרדי למאמין או למאושר יותר. חשוב יותר להקשיב לציבור ופחות לאיים עליו.

בשני העשורים הקרובים תעבור המנהיגות החרדית, לדעתי, מהפך אדיר, והחברה החרדית תשתלב משמעותית בכל תחומי העשייה בישראל. עד אז, אין לצפות מנציגי הממסד החרדי הישן לתקוע בשופרות השינוי. אם תהיה אלטרנטיבה, מנהיג חילוני יעדיף לשתף פעולה עם הנהגה חרדית מתונה, שאפשר לנהל איתה דיאלוג שקט. הנציגה החרדית הראשונה בכנסת ובממשלה, היא מעין סנונית ראשונה בתנועה כזו.

אם הציבור החילוני והציבור החרדי לא ילמדו לחיות יחד - ולא כשני עולמות נפרדים שביניהם אין כמעט קשר - החברה הישראלית והכלכלה הישראלית אבודות. כדי לאפשר תהליך של היכרות ולימוד הדדיים, נחוצים מקומות מפגש משותפים.

ההכרעות שעומדות בפני הפוליטיקאים החרדים כיום אינן כרוכות בשינוי מהותי באורח חייהם של החרדים. בשני העשורים האחרונים הוקמו מסגרות מיוחדות לחרדים בצבא ובאקדמיה, ויותר חרדים השתלבו במעגל העבודה מבלי לייצר התנגדות מצד הקהילה. החרדים מתפעלים את מערך המתנדבים הגדול ביותר בתחום רפואת החירום במסגרת ארגוני ההצלה והסיוע השונים. מהנציגים החרדים מצופה לעודד גם פיתוח מסגרות צבאיות הומוגניות עבור הנוער החרדי אשר אין תורתו אומנותו, ולשלב נשים בעמדות מפתח. אם מחוללי הרפורמות יהיו רבנים ואנשי ציבור חרדים, המהלכים שלהם יקבלו לגיטימציה ורבבות חרדים יצטרפו למהפכה. הגדודים החרדיים יהפכו לחטיבות, ייפתחו יותר קמפוסים לחרדים, חלקם במעגל העבודה יגדל, הפערים הכלכליים יצטמצמו ויותר משפחות חרדיות יחיו ברווחה.

כדי שזה יקרה, דרושה הנהגה בעלת חזון, שתדע לנווט בחוכמה ובלי לשבור את הכלים. הנהגה שתניח לתלמידי החכמים לשקוד על תלמודם ובה בעת תפעל כדי לפתח מסגרות שיחלצו את החרדים מעוני וישלבו אותם בחברה, בלי לגרום להם לשנות את אורח חייהם.

לפני 20 שנה זכיתי להימנות עם 31 נערים שגויסו לצה"ל במסגרת הנח"ל החרדי, המאפשר לשרת במסלול קרבי תוך שמירה על אורח החיים החרדי. הסנונית הראשונה הזו פילסה את הדרך לשני גדודים לוחמים הצועדים בדרך לחטיבה, וקרוב ל־20 יחידות הומוגניות לחרדים בצה"ל ולרבבות חרדים שהתגייסו וצעדו מאז ועד היום.

ינקלביץ' אף היא חלוצה בשדה הקרב הפוליטי, מקדימה את דורה ומייצגת את הפנים של המנהיגות החרדית החדשה, שנראה בעוד עשור ויותר. נציגה חרדית במפלגה חילונית מוצהרת היא דבר שאין לו תקדים בפוליטיקה הישראלית, והמודל הזה צפוי להתרחש בעתיד הלא רחוק גם במפלגות אחרות. יש המכנים אותה "חרדית לייט". לטעמי, היא לא פחות חרדית מאחרים, אבל מספיק פתוחה כדי לאפשר דיאלוג פורץ דרך בין שני חלקי העם. זה הכיוון שיש לעודד.

דוד זולדן הוא חבר הוועדה לשוויון בנטל וממייסדי הנח"ל החרדי, מחבר הספרים "חרדים לגורלם" ו"החרדים החדשים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דוד זולדן

הכותב הוא חבר הוועדה לשוויון בנטל, ממייסדי הנח"ל החרדי, חוקר ומרצה

Load more...