להעלות על נס את מנהיגי קהילת יהדות אתיופיה

היום מצוין, לצד יום ירושלים, יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, לזכר 4,000 מבניה ובנותיה של קהילת ביתא ישראל ששילמו את המחיר הכבד של שיבת ציון. יחד עם ההרוגים במחנות המוות בסודן, זהו סיפורה של קהילה שלמה שהגשימה, כמו יהודים בכל העולם, את חלום ירושלים, ירוסלם. הנרטיב הידוע מדבר על הצלת יהודי אתיופיה. אך ממרחק הזמן יש לספר את הסיפור אחרת: ראשית, לתת את הקרדיט לאנשים הנכונים, ובראשם למנהיגי הקהילה, ושנית, להבין כי המחיר הכבד ששילמה יהדות אתיופיה יכול היה להימנע לו הממסד הישראלי של אותה תקופה היה בוחר בדרך אחרת.

החל מהקמת מדינת ישראל, דרשו יהודי אתיופיה להצטרף לעם ולעלות ארצה, ופתחו במאבק ארוך של בני הקהילה שהצליחו להגיע לישראל יחד עם יהודים נוספים. אחת הדמויות האלה, ששמה נעלם מהסיפור ההיסטורי, הוא עובדיה חזי, רס"ר משמעת מיהודי תימן שנולד באריתריאה, שהחליט להקדיש את חייו למען הקהילה האתיופית. חזי היה זה שהשתדל אצל הרב עובדיה יוסף, ודחף לפרסומו, ב-,1973 של פסק ההלכה הראשון בתולדות מדינת ישראל, שהכיר ביהודי אתיופיה.

קולו הבודד של הרב עובדיה לא נספר ולא שינה את מדיניות משרד הפנים דאז. מפא"י והמפד"ל של אותם ימים כנראה לא הצליחו לדמיין כי ישנם יהודים שחורים. ארבע שנים עמדה פסיקת הרב עובדיה יוסף כאבן שאין לה הופכין, עד למהפכת '77 ולקריאתו של מנחם בגין "הביאו לי את יהודי אתיופיה›, קריאה שפתחה את הדרך למבצעים נועזים ולעלייה המונית.

יום הזיכרון הוא הזדמנות להעלות על נס את שמותיהם של מנהיגים וגיבורים ציונים דגולים. "מבשר התחייה" פרופ' תאמרת עמנואל, סוכן המוסד ופורץ הדרך לעלייה פרדה אקלום, איש החינוך שהקים רשת בתי ספר יהודיים באתיופיה יונה בוגלה, והמנהיג הרוחני החשוב הקייס ברהן ברוך. התיקון ההיסטורי הזה הוא חשוב לא רק למען הישראלים מהעדה. הסיפור המופלא והעצוב של עליית יהודי אתיופיה הוא חלק מהסיפור של כולנו.

עו"ד טובול הוא מייסד תנועת תור הזהב