עוד מפלגה לא תציל את השמאל

יאיר גולן מקים מפלגת שמאל חדשה. הוא מתכוון, לפי השמועות, לקרוא לה "בראשית - שמאל יהודי". 

השמאל הישראלי מאמין מאוד ברפורמות ארגוניות. הוא פירק והרכיב את עצמו מחדש שלוש פעמים במערכות הבחירות, ובכל פעם הצליח להביא תוצאה קטנה יותר מהקודמת. לו היו מתקיימות בחירות רביעיות והמגמה היתה נמשכת (ולמה שתעצור?), הוא כבר לא היה עובר את אחוז החסימה. 

השמאל גם אוהב להצניח על עצמו בכל פעם גנרל תורן, תכול עין וכסוף שיער, שיציל אותו, כלומר את המדינה. הוא מדבר יפה, אבהי במידה ואסרטיבי במידה, ויש לו השתייכות שבטית שאמורה לקרוץ לאלקטורט הנכון. לצידו, כמובן, ילוהקו מגווני התמונה. אני כבר רואה בעיני רוחי את ישיבת הליהוק - כלומר ועדת הקבלה - למיזם החדש, זה שהפעם בטוח־בטוח ינצח. 

כדי להתקבל לשם, רצוי להיות "אחר"; אבל "אחר" נכון. נשים ומזרחים, בטח. אבל לא יותר מדי, בטח לא כאלה עם מבטא, ושיהיו מודעים לסמנטיקה. שלא יגזימו עם המזרחים־אשכנזים שלהם, כי בכל זאת, הימין גנב לכולנו את המדינה, ללא הבדל גזע. והכי חשוב, שלא יאיימו על ליבת הרעיונות חסרת המעוף, המשעממת, זו שבקושי עוברת את אחוז החסימה בקלפי, אבל מקובלת מאוד על השמאל הישראלי הישן והטוב. השמאל "שלנו". 

כצפוי, אהוד ברק כבר עושה נפשות למען המפלגה החדשה, וקובעי דעה בשמאל הוזמנו לכנס יסוד שיתקיים בקרוב. קבוצה צפויה ומצומצמת יושבת על הברז הרעיוני של השמאל כבר די הרבה שנים ומנווטת אותו להתרסקות מוחלטת. ולמרות זאת, אסור להתווכח איתה. רק בשבוע שעבר הודיעה לי אחת משומרות הסף שאני מנודה לאלתר מהשמאל, ושלחה אותי למצוא את "קבוצת ההתייחסות הטבעית" שלי. כן, שמאל תל אביב אליטיסטי - שערכיו סופגים פעם אחר פעם מפלות אלקטורליות - אומר לי, מזרחית מהפריפריה, מי אני, וגם מודיע לי שאני לא שייכת.  

זו תמצית הכשל. השמאל ממשיך להדהד את מסריו בתוך תיבת תהודה, ולא מצליח להיגמל מתרבות ועדות הקבלה, שמגדירות מי בפנים ומי בחוץ, מי ישראלי יפה ומי מכוער. מי שמערער לרגע את אדמותיו, מגורש אל מחוץ לשמורה. הטרגדיה היא שבזמן שקובעי הבון טון מייצרים שיח שמשקף סלידה או עייפות מיהדות, מציוניות ומפריפריה - הימין הופך לכתובת הרלוונטית היחידה לפטריוטיות, למסורת, לקולות מושתקים. בשנים האחרונות, גם ביקורת - הנחוצה בכל דמוקרטיה - על מערכת המשפט ושיח מזרחי ציוני הפכו לטריטוריה ימנית. מפלגת שמאל "חדשה" שתספר את הסיפור הישן לא תציל את השמאל. הבעיה לא במבנה הארגוני; הבעיה היא בוועדות הקבלה הדכאניות שבולמות כל אפשרות להתחדשות רעיונית.

דינה דיין היא תושבת מצפה רמון וחברת מפלגת העבודה