במקום לבנות גשרים, מפוצצים אותם

ביום שבו הטריח עצמו יו"ר הרשימה המשותפת עד רמאללה כדי להשתתף ב"כנס הזעם" של פת"ח וחמאס, נודע על מקרה רצח נוסף בטייבה. לכאורה, אין קשר בין האירועים. אבל בימים אלה, כשהכל מדברים על "נראות", על המסר שעובר בהתנהגות ובהתנהלות של המנהיגים, אני תוהה על משמעותה של המנהיגות הנבחרת של ערביי ישראל.

מנהיג, בעיניי, הוא זה שבמעשיו ובמילותיו משמש דוגמה אישית לגילוי אחריות למען טובת הכלל, למען רווחת הפרט ולמען החברה שבה הוא חי. מנהיג הוא זה שפיו וליבו שווים.

זו ציפייתי מכל מנהיג, על אחת כמה וכמה ממנהיגות ערבית־ישראלית, הפועלת מתוך קווי יסוד מוסריים ברורים. מנהיגות המכירה במציאות הקיימת, ומתחשבת בבני האדם החולקים אותה פיסת אדמה קטנה. מנהיגות השואפת לקרבה והבנה בין שני עמים, שזה מאה שנים נאבקים זה בזה עד מוות. מנהיגות שתבין את עומק האכזבה, הכאב והשסע שהיא פוערת, לפני שתמהר לצילום משותף עם מנהיגי חמאס, פת"ח וארגוני טרור.

מנהיג שמתרועע עם מי ששולחים מפגעים למדינתו, שמתחבק עם מי שפוגעים ומתכננים לפגוע עוד בביטחונו שלו ובביטחון שכניו, שמשריש את הריחוק בין שני עמים הדרים זה בתוך זה, דומה שנשמטה דעתו.

מנהיג ערבי־ישראלי המחשיב עצמו לאזרח במדינה, שמעוניין באמת ובתמים לחיות כאן, להשתלב, להתחבר - חייב בדיבורו ובמעשיו לחתור לחיבור ולבניית גשרים עם השלטון. במקום להגביר את הניכור, הוא חייב לפעול לילות כימים להנכחת הממסד ביישובים הערביים. רק כך ניתן לקדם ולפתח את החברה הערבית; לא בסיסמאות ובקלישאות, לא בהצהרות חסרות רסן ומצפון לצד חיבוק עם מי שמאיימים לפגוע במדינה וביושביה. ההתנהלות הנוכחית של המנהיגות הערבית בישראל מזכירה אדם שאיבד את דרכו: הלוא עד לפני שבועות ספורים ייעד עצמו להיות חלק מהקואליציה, בשר מבשרו של הממסד.

החברה הערבית בישראל מתבוססת בים של בעיות ואתגרים אישיים ואזרחיים, שמדאיגים ומעסיקים כל אחד ואחת מאיתנו - מחיה, דיור, שיכון, חינוך, שוק העבודה, וכמובן מכת האלימות במגזר, שהיא כמכת מצרים. מתחילת השנה ספרנו 45 נרצחים, ודומה שהדבר אינו מעיר את מצפונם של נבחרי החברה הערבית, אלה שלא מזמן הפגינו נגד חנוכת תחנת משטרה ביישובים הערביים. מנהיגות שזורה מדי יום חול בעיני עמה, מכתימה אותו וגוררת אותו זה 100 שנים מדחי אל דחי.

לא פעם נתפסים מנהיגי ערביי ישראל כחלק מהבעיה - אם לא הבעיה עצמה - בשעה שאני, כערבי ישראלי, רוצה לראות בעצמי ובמנהיגיי חלק מהפתרון, מהפיוס; רוצה לראות בעצמי ובנבחריי גשר, ולא מפוצץ הגשר, בין מדינתי, עמי, ובני דתי - לבין אומות העולם.

נאיל זועבי הוא מנהל בי"ס ממלכתי־ערבי בצפון