ניגוד עניינים גמיש

בדיוק כשהתרגלנו לשוד הסמכויות ולהיעדרה המוחלט של ביקורתיות עצמית מצד מערכת המשפט, הזכיר לנו היועמ"ש שיש עוד שיאים שטרם נשברו. לאביחי מנדלבליט, האדם הפרטי, יש תיק פתוח ללא עילת סגירה. הוא פנה לפרקליט המדינה הקודם, שי ניצן, בבקשה שיחזור בו מעמדתו הקודמת ויקבע שעילת הסגירה של התיק תהיה "היעדר אשמה". ניצן כנראה העדיף, כשיטה, להחזיק את הממונה עליו בגרון, או כך לפחות חשב מנדלבליט בזמן אמת.

בעוד התיק פתוח, לפני כשנה, הסתיימה כהונתו של פרקליט המדינה. מנדלבליט, הפעם בכובעו כיועמ"ש, לא חשב לרגע להדיר את עצמו מעיסוק בזהותו של פרקליט המדינה הבא. נהפוך הוא, באמצעות מושג הקסם "מניעה משפטית" הוא ניסה למנוע מהשר אוחנה לבחור ממלא מקום לפרקליט המדינה.

"המניעה המשפטית" דאז אפשרה לאוחנה למנות כל מועמד שהוא, ובלבד ששמו הפרטי "מומי" ושם משפחתו "למברגר". מנדלבליט, המומחה לאיתור ניגודי עניינים, לא ראה כל בעיה בעיסוק שלו עצמו בנושא, אף שעניינו האישי עודנו מונח על שולחן פרקליט המדינה.

לאחר מכן אותה "מניעה משפטית" גמישה פינתה את מקומה למשך שלושה חודשים שבהם כיהן בתפקיד עו"ד דן אלדד, אבל שבה במלוא עוצמתה, ומנעה את הארכת הכהונה של אלדד, כשמנדלבליט ציפה לנסיבות פוליטיות נוחות יותר. מנדלבליט לקח לעצמו את סמכויות פרקליט המדינה ומחזיק בהן זה כחצי שנה.

כעת, בניגוד להסכמים הקואליציוניים ובניגוד לעמדת נציב שירות המדינה, הוקמה ועדת איתור לבחירת פרקליט מדינה חדש. תאמינו או לא, אבל העומד בראשה הוא מנדלבליט, שגם בחר חלק מחבריה. פרקליט המדינה שייבחר על ידי הוועדה, יהיה זה שיכריע אם ובאיזו עילה יש לסגור את תיקו האישי של מנדלבליט.

התרגלנו כבר לתפירת מכרזים בפרקליטות, לכוחנות ולניגודי עניינים אישיים ומוסדיים אצל משפטני ארצנו. רק שכעת נשבר שיא נוסף. אותו מנדלבליט, בעודו יושב בוועדה שתבחר פרקליט מדינה שיעסוק בתיקו האישי, הודיע שראש הממשלה בנימין נתניהו מנוע מלעסוק בשורה ארוכה של נושאים בעלי קשר רופף ביותר לתיק המתנהל נגדו. גם מדיניות רוחב או קידום חקיקה בהתאם לרצון בוחרי הליכוד בתחומי מערכת המשפט נכללים, לשיטת מנדלבליט, בניגוד העניינים.

באמצעות כללי ניגוד העניינים הגמישים, ומילות הקסם העוצמתיות "זה לא אותו דבר", אפשר לנטרל כל שר וכל נבחר ציבור, ולהמליך במקומו יועץ משפטי שאינו נותן דין וחשבון לציבור, חלילה, אלא אך ורק למפלגת בג"ץ.

תשובת נתניהו לבג"ץ שהוגשה ביום חמישי האחרון, מדגישה את האבסורד בעמדת מנדלבליט ואת פעולתו בחוסר סמכות. הדרתם של נבחרי ציבור מתחומי מדיניות רחבים אינה נוגעת לנתניהו בלבד. היא פוגעת בכלל הבוחרים, ולכן מאבקו של נתניהו בנושא זה צריך להיות המאבק של כולנו.