ועדות איתור או ועדות שיבוט?

כולם מדברים על מינויים. הפרקליט והחשכ"ל, המנכ"ל והמפכ"ל הפכו למטבעות לשון. לא בכדי. הליכי מינוי דמוקרטיים, תחלופה בריאה והענקת הסמכות למי שבידו האחריות הם אבן יסוד באג'נדת המשילות שמנסה להוביל המחנה הלאומי.

בהקשר הזה, נטילת כוח המינוי מנבחרי הציבור היא החטא הקדמון. ועדות איתור לתפקידים הבכירים הוקמו מלכתחילה על רקע חוסר אמון בפוליטיקאים. התפיסה היתה שמינוי ישיר על ידי נבחר הציבור אינו טוב, והוא פתח לחלוקת ג'ובים ולמינויים פוליטיים שאינם ראויים. מצד שני, מכרז שמלכתחילה נותן עדיפות לעובדי המשרד הקיימים, מונע מהשר לבחור את המועמדים המוצלחים ביותר ומשמש כלי של עובדי המדינה ושל הפקידות לחסימת כל מועמד טוב מחוץ למערכת. ועדות איתור, זו היתה ההבטחה, תוכלנה לחפש מועמדים בשירות הציבורי ומחוצה לו, ולאפשר לאנשים הטובים ביותר בתחומם לתרום מההון האנושי שלהם לשירות הציבור. ההבטחה הזו קרסה זה מכבר. ועדות האיתור הפכו לעוד כלי בארסנל של הפקידות לשיבוט מועמדים ולמינוי מקורבים.

ישראל היא אומת הסטארט־אפ. השוק הפרטי שלנו הוא הקטר של המשק. היצירתיות, המעוף וההצלחות של "האיש הרזה" הנושא את "האיש השמן" מאפשרים את העוצמה הכלכלית של ישראל. אף שעובדי מדינה רבים עובדים במסירות ומתוך תחושת שליחות, אפשר לומר בעדינות שכמערכת, הביורוקרטיה הישראלית לא מתחרה על מקום ברשימת פלאי תבל.

ובכל זאת, איכשהו, בשלושה הליכי איתור בולטים מהשבועות האחרונים, התברר שוב ושוב שהמועמדים הטובים ביותר, הישרים ביותר, המוצלחים ביותר והמוכשרים ביותר - נמצאים תמיד, במקריות מופלאה, בתוך שירות המדינה הישראלי.

ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה העדיפה לבחור מועמד מתוך המערכת. כל מי ששכל בקודקודו יכול היה להבין שמינויו של עו"ד עמית איסמן יעורר ביקורת ציבורית, ובכל זאת העדיפו אותו בוועדת האיתור על פני מועמדים מוערכים שלא גדלו בתוך הפרקליטות. ארגון לביא הגיש עתירה נגד ועדת האיתור למינוי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, בטענה שזו "נתפרה" כדי להעניק את התפקיד לאיש המערכת הפקידותית והממשלתית, עו"ד ינקי קוינט.

ועצוב לא פחות, ועדת האיתור למינוי היועץ המשפטי לכנסת. על פי החוק היא אמורה להגיש לבחירתו של יו"ר הכנסת, יריב לוין, כמה מועמדים. הוועדה בחרה להגיש ארבעה מועמדים, שכולם אנשי המערכת. שניים מתוך הייעוץ המשפטי לכנסת ושניים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה. אפילו כמועמד אחד מארבעה, הוועדה הנכבדה לא הצליחה לבחור ולו מועמד אחד מהשוק הפרטי.

עוד מוקדם לדעת מה יקרה עם פרקליט המדינה ועם רשות מקרקעי ישראל, אבל לפחות בכל הנוגע לכנסת, המפתח בידי יו"ר הכנסת, יריב לוין. אי אפשר להתלונן כל הזמן על שלטון הפקידים, וברגע האמת לאפשר לפקידות להנציח את עצמה. יו"ר הכנסת צריך להחזיר את ועדת האיתור לשולחן השרטוט, ולבקש שתבצע את תפקידה ככלי לרענון השורות ותציג לו מועמדים גם מהשוק הפרטי.