"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נבחרת ישראל: למה אתם חושבים שזה יכול לעבוד?

נבחרת ישראל: למה אתם חושבים שזה יכול לעבוד?

אביעד פוהורילס
, עודכן

הטור הזה מחליף את מכתב ההוקרה וההערכה לוועדת האיתור שבה יושבים אלי אוחנה, דרור קשטן, השריף ויו"ר ההתאחדות אורן חסון. אני מבקש להודות לכם על כך שבניגוד להרגלים המגונים הנהוגים אצלנו, ובניגוד לדנ"א הישראלי, החלטתם בזמנו להאריך את חוזהו של וילי רוטנשטיינר.

מהומת האלוהים שמתרחשת כאן בשבוע האחרון, מאז התחיל קמפיין מוקדמות המונדיאל, היא בדיוק הסיבה לכך שמי שצריך לנהל ולאמן את הכדורגל הישראלי הם אנשים מבחוץ, שלא קשורים לריקבון המקומי המורכב מכורתי הענף, דוגמת אתרי ספורט אינטרסנטיים שנאמנותם נתונה למקורבים - ורק לא לכדורגל הישראלי. זו בדיוק הסיבה שלפני יותר מעשור קיבלו במכבי ת"א את החלטת חייהם והתנתקו מהרחוב הכאוטי, מהתקשורת ומהשום־כלום שניהל אותם. הם הביאו מומחים מבחוץ והשאר היסטוריה.

צפינו באולפנים שניתחו את שלושת משחקי הנבחרת האחרונים. ביקורת נקודתית על המאמן בגלל ראייה שונה של פרשנים - מאמנים בדימוס, דעתנים מצוינים, מתנשאים וגסים, או סתם רכילאים ומשרתי אדוניהם - היא לגיטימית, אבל לצערי לא נשאלת כאן השאלה המרכזית: למה אתם חושבים שזה יכול בכלל להצליח?

ישראל, ב־73 שנותיה, הגיעה להישגים עצומים, בעיקר בגלל חזון לא נגמר של אינדיבידואלים פורצי דרך. אך כשזה מגיע לתכנון לטווח הארוך, המדינה הזאת היא כישלון מהדהד. לפני כמעט שנה סיימו הפועלים הסינים לחצוב את המנהרות התת־קרקעיות של הקו האדום מפתח תקווה לבת ים ברכבת הקלה. מרגע שהמשך העבודות הועבר לאחריות מקומית - התככים, קרבות האגו וחוסר התכנון מובילים לעיכוב סיום הפרויקט לפחות בשנתיים.

בתחום העיסוק שלנו, הכישלון האדיר לבנות פה כדורגל ראוי הוא דוגמה מעולה. מצמרת עד שורשי העץ, לכולם יש מה לחרטט. טובי המאמנים כאן, שכשלו בגדול בנבחרת, שותפים כעת ללינץ' באוסטרי. אחרים לא ינוחו לפני שיעלו על הגריל את השחקנים, ובראשם זהבי או נאתכו. את האחרון צלבו בפגיונות, שלא לדבר על ההגנה ו"השיטה" - כאילו על הספסל מחכים קאפו, ברטי פוגטס ופיקה.

נמני, שהיה שחקן עצום, וזהו, או ברקוביץ', שמתקשה לחלץ את הפועל פ"ת מירידה לליגה א', משוכנעים שגיזת הזהב בידם. או מקרה מרקו בלבול, שבאתר הבית שלו מייעצים לו להתפטר בגלל שווילי ביקש שיישב ביציע ולא על הספסל. אוי יוי יוי. אני מקווה שמרקו לא נעלב.

צאו מהסרט. שום דבר טוב לא יקרה כאן, וגם אם נשיג עלייה חד־פעמית ומקרית ליורו, זה לא ישנה את המציאות. אז להצעיר את הנבחרת או לא? מה זה חשוב? רפאלוב בן 34 ושיחק 40 הופעות ב־14 שנה בלי הותיר חותם. אז מה? גם מכנס הגדול סיים קריירה אדירה עם 12 הופעות לאומיות בלבד ונשאר בחיים.

חפשו לעצמכם חיים ותרדו מהנבחרת. דבר לא ישתנה אם תמשיכו להפריע. הפרה הזאת לא תפיק חלב גם אם תקשרו אותה ותורידו עליה את המאכלת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...