מה הקטארים רוצים באמת?

כבר שנים רבות אנחנו שומעים על מעורבותה של קטאר בנושאים מרכזיים ובסוגיות רבות ברחבי העולם - מספורט ועד לנעשה במזרח התיכון, ובמיוחד בסוגיה הפלשתינית. אם מתעמקים מאוד במדינה, באינטרסים שלה, בתהליך קבלת ההחלטות ובנושאים שהיא באה להשפיע עליהם, ניתן להבחין בניגודים רבים: למשל, הקשר האדוק שלה עם איראן ותנועות האחים המוסלמים, כמו חמאס, ומנגד - הקשר האדוק עם ישראל, לרבות הקשר הביטחוני האינטימי שהיא מנהלת עם קהילת המודיעין בישראל.

קטאר, המדינה הקטנה והעשירה מאוד, המחזיקה בעתודת הגז הטבעי הגדולה בעולם, עוברת מהפכות והדחת שליטים בכל שני עשורים בממוצע. כך היה ב־1972, כשח'ליפה בן חמד הדיח את בן דודו, אחמד בן עלי; כך היה ב־1995, כשהבן, חמד בן ח'ליפה, הדיח את אביו מהשלטון בהפיכה צבאית בזמן שהות האב בשווייץ; וכך גם היה ב־2013, כשתמים בן חמד בן ה־33 בלבד הדיח את אביו, במעורבות אמו מוזא, אחת מהנשים הערביות המשפיעות בעולם.

המהפכה של חמד בן ח'ליפה הגיעה בתקופת הסכמי אוסלו, והמנהיג החדש רצה לקבל הכרה ולגיטימציה מצד ארה"ב. הוא חתם על הסכם הגנה משותף, וכרצון טוב נרמל את היחסים עם ישראל. מכאן מתחיל הקשר המוזר וארוך השנים עם ישראל, שהביא לפתיחת שתי נציגויות דיפלומטיות בשתי המדינות ולמראה של "מזרח תיכון חדש".

במקביל, אותה קטאר בנתה קשרים אסטרטגיים עם איראן ושימשה בית חם לאחים המוסלמים, ולימים נוכחנו לדעת שהיא מממנת את חמאס ומגינה על האינטרסים של הארגון.

באותה התקופה, אמצע שנות ה־90, היא החלה להפעיל את ערוץ "אל־ג'זירה" בתקציב בלתי מוגבל. כחלק ממתן לגיטימציה בעולם הערבי היא פתחה משרדים בישראל, והחלה להעסיק כתבים ערבים־ישראלים ולקבל שירותי תקשורת מחברות ישראליות.

מאז, ישראל וקטאר מקיימות יחסים ותיאומים ביטחוניים הדוקים, עוד בטרם איחוד האמירויות או סעודיה בכלל חשבו על זה. ועדיין, קטאר ניסתה כל הזמן לשחק תפקיד חשוב, בעיקר בשל הכסף הרב שהיא שילמה לכל מי שהיה מוכן לחסות בצילה. היא מימנה תנועות מוסלמיות במדינות ערביות שונות - בניגוד לכל המדינות הערביות, שאסרו על התנועות המוסלמיות להתאגד בתוכן - ואף שיחקה תפקיד שלילי באמצעות מימון ושידור של "אל־ג'זירה" בעת מהפכות "האביב הערבי", כשכל מטרתה היתה לשלוט במי שיבצעו את אותן המהפכות ויעלו לשלטון.

המהפכה של חמד בן ח'ליפה הגיעה בתקופת הסכמי אוסלו, והמנהיג החדש רצה לקבל הכרה ולגיטימציה מצד ארה"ב. הוא חתם על הסכם הגנה משותף, וכרצון טוב נרמל את היחסים עם ישראל. מכאן מתחיל הקשר המוזר וארוך השנים עם ישראל

כבר יותר מ־15 שנה שומעים בישראל על קטאר ועל "השליח הקטארי", בעיקר בתפקיד המתווך בין ישראל לחמאס. למה צריך מתווך קטארי? משתי סיבות: הראשונה, הסיבה הישראלית - למזער את השפעת הרשות הפלשתינית; והשנייה, סיבה ישראלית־קטארית - שליטה בחמאס באמצעות כסף כדי לזכות בשקט, שנוכחנו לדעת שהיה מדומה.

מעניין לראות לאן יחסי ישראל וקטאר ייקחו אותנו בעתיד.