"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אבל הפעם - תנו לצה"ל לנצח

סיום המלחמה ללא השגת המטרות ייצור נזק הרתעתי ותודעתי, יעמיק את משבר האמון בין החברה להנהגה ויגרום לתסכול נוכח ההקרבה העצומה שהיתה כרוכה בה

,עודכן
0השמעה
לוחמי גבעתי בחאן יונס (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר, איציק פיטוסי, אביו שלסמ"ר ישי פיטוסי ז"לשנפל ב־7 באוקטובר, השמיע את הדברים הבאים: "ישי וחבריו יצאו להילחם בגבורה, כי הם ידעו שהפעם אנחנו נמצאים בעזה ומסיימים את המלחמה בניצחון מוחלט... אנחנו מחזקים את המנהיגים ודורשים לממש את ההחלטות: מיגור חמאס מהשורש והמשך הלחימה".

האב השכול שיקף את הלך הרוח הרווח בציבור לאחר ארבעה חודשי לחימה, שלפיו יש לחתור למיצוי ההישגים הצבאיים. אך למרות זאת, וחרף קיומה שלתוכנית תקיפה ברפיחשתואמה עם מצרים ושמספקת מענה לחששות מצרים מנהירת פליטים לגבולותיה, היסוסי הדרג המדיני לגבי תמרון קרקעי רחב בעיר עדיין נמשכים.

השלמת המשימה היא החוב של מדינת ישראל לנרצחים, לחטופים ולתושבי העוטף, שכרגע רק 15 אחוזים מהם שבו לבתיהם. במציאות שבה מחבלי חמאס שבים לשטחים בצפון הרצועה שכבר טוהרו בידי צה"ל, ובתרחיש שבו צה"ל נמנע מלתמרן לתוך רפיח - לא יתאפשר שיקום העוטף, והסיסמה "ביחד ננצח" תתגלה פעם נוספת כריקה מתוכן

אין ספק שלא מדובר בהחלטה קלה, לנוכח הפעלת הלחצים מצד מצרים וארה"ב, וכן מורכבות התמרון הצפוי בשטח בנוי כתוצאה מנהירת פליטים לעיר. ועדיין - הותרת רפיח כמעוז האחרון שאליו צה"ל נמנע מלהיכנס אינה אופציה, עקב העובדה שהימנעות ממהלך זה לא עולה בקנה אחד עם מטרות המלחמה המוצהרות - מיטוט חמאס והשבת החטופים.

באשר למטרה הראשונה, אירועי 7 באוקטובר לא הותירו למדינת ישראל ברירה ממשית אלא להגיע להשמדה כוללת של חמאס, ונכסי הארגון ופעיליו ברפיח לא יוצאים מכלל זה.

באשר למטרת המלחמה השנייה, רק המשך הידוק הלחץ הצבאי על חמאס יכול להניב עסקת חטופים משופרת וריאלית עבור ישראל. ככל שצה"ל יצליח להוריד את חמאס על ברכיו - כך גדלים הסיכויים לוויתורים רבים יותר מצד הארגון.

העסקה הנוכחית שמציע חמאס, הכוללת הפסקת המלחמה, שחרור אסירים מתחת לגיל 19 ומעל ל־50, שחרור של 1,500 אסירים פלשתינים ועוד תנאים מפליגים, לא באה בחשבון גם מבחינת הציבור הישראלי - כפי שעולה מסקר דעת קהל משלהי ינואר, שלפיו כ־72 אחוזים השיבו בשלילה על השאלה אם יש להסכים לכל דרישות חמאס לשחרור החטופים.

במקביל, תמרון קרקעי משמעותי לתוך רפיח עשוי אף להביא לתפיסת נכסים, שיכולים להוות קלפי מיקוח או להיות בעלי ערך מודיעיני בהקשר של החזרת החטופים. לכך יש להוסיף את העובדה שהלגיטימציה הבינלאומית להמשך הלחימה נשחקת וצפויה לצנוח משמעותית על רקע רמדאן הממשמש ובא.

מעבר לנזק הרתעתי ותודעתי, סיום המלחמה ללא השגת מטרותיה יעמיק את משבר האמון הקשה שבו שרויה החברה הישראלית ביחס להנהגתה, ויביא לתחושת חוסר טעם ביחס למלחמה ולהקרבה העצומה שהיתה כרוכה בה.

בסופו של דבר, השלמת המשימה היא החוב של מדינת ישראל לנרצחים, לחטופים ולתושבי העוטף, שכרגע רק 15 אחוזים מהם שבו לבתיהם. במציאות שבה מחבלי חמאס שבים לשטחים בצפון הרצועה שכבר טוהרו בידי צה"ל, ובתרחיש שבו צה"ל נמנע מלתמרן לתוך רפיח - לא יתאפשר שיקום העוטף, והסיסמה "ביחד ננצח" תתגלה פעם נוספת כריקה מתוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר