אבל הפעם - תנו לצה"ל לנצח

בדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר, איציק פיטוסי, אביו של סמ"ר ישי פיטוסי ז"ל שנפל ב־7 באוקטובר, השמיע את הדברים הבאים: "ישי וחבריו יצאו להילחם בגבורה, כי הם ידעו שהפעם אנחנו נמצאים בעזה ומסיימים את המלחמה בניצחון מוחלט... אנחנו מחזקים את המנהיגים ודורשים לממש את ההחלטות: מיגור חמאס מהשורש והמשך הלחימה".

האב השכול שיקף את הלך הרוח הרווח בציבור לאחר ארבעה חודשי לחימה, שלפיו יש לחתור למיצוי ההישגים הצבאיים. אך למרות זאת, וחרף קיומה של תוכנית תקיפה ברפיח שתואמה עם מצרים ושמספקת מענה לחששות מצרים מנהירת פליטים לגבולותיה, היסוסי הדרג המדיני לגבי תמרון קרקעי רחב בעיר עדיין נמשכים.

השלמת המשימה היא החוב של מדינת ישראל לנרצחים, לחטופים ולתושבי העוטף, שכרגע רק 15 אחוזים מהם שבו לבתיהם. במציאות שבה מחבלי חמאס שבים לשטחים בצפון הרצועה שכבר טוהרו בידי צה"ל, ובתרחיש שבו צה"ל נמנע מלתמרן לתוך רפיח - לא יתאפשר שיקום העוטף, והסיסמה "ביחד ננצח" תתגלה פעם נוספת כריקה מתוכן

אין ספק שלא מדובר בהחלטה קלה, לנוכח הפעלת הלחצים מצד מצרים וארה"ב, וכן מורכבות התמרון הצפוי בשטח בנוי כתוצאה מנהירת פליטים לעיר. ועדיין - הותרת רפיח כמעוז האחרון שאליו צה"ל נמנע מלהיכנס אינה אופציה, עקב העובדה שהימנעות ממהלך זה לא עולה בקנה אחד עם מטרות המלחמה המוצהרות - מיטוט חמאס והשבת החטופים.

באשר למטרה הראשונה, אירועי 7 באוקטובר לא הותירו למדינת ישראל ברירה ממשית אלא להגיע להשמדה כוללת של חמאס, ונכסי הארגון ופעיליו ברפיח לא יוצאים מכלל זה.

באשר למטרת המלחמה השנייה, רק המשך הידוק הלחץ הצבאי על חמאס יכול להניב עסקת חטופים משופרת וריאלית עבור ישראל. ככל שצה"ל יצליח להוריד את חמאס על ברכיו - כך גדלים הסיכויים לוויתורים רבים יותר מצד הארגון.

העסקה הנוכחית שמציע חמאס, הכוללת הפסקת המלחמה, שחרור אסירים מתחת לגיל 19 ומעל ל־50, שחרור של 1,500 אסירים פלשתינים ועוד תנאים מפליגים, לא באה בחשבון גם מבחינת הציבור הישראלי - כפי שעולה מסקר דעת קהל משלהי ינואר, שלפיו כ־72 אחוזים השיבו בשלילה על השאלה אם יש להסכים לכל דרישות חמאס לשחרור החטופים.

במקביל, תמרון קרקעי משמעותי לתוך רפיח עשוי אף להביא לתפיסת נכסים, שיכולים להוות קלפי מיקוח או להיות בעלי ערך מודיעיני בהקשר של החזרת החטופים. לכך יש להוסיף את העובדה שהלגיטימציה הבינלאומית להמשך הלחימה נשחקת וצפויה לצנוח משמעותית על רקע רמדאן הממשמש ובא.

מעבר לנזק הרתעתי ותודעתי, סיום המלחמה ללא השגת מטרותיה יעמיק את משבר האמון הקשה שבו שרויה החברה הישראלית ביחס להנהגתה, ויביא לתחושת חוסר טעם ביחס למלחמה ולהקרבה העצומה שהיתה כרוכה בה.

בסופו של דבר, השלמת המשימה היא החוב של מדינת ישראל לנרצחים, לחטופים ולתושבי העוטף, שכרגע רק 15 אחוזים מהם שבו לבתיהם. במציאות שבה מחבלי חמאס שבים לשטחים בצפון הרצועה שכבר טוהרו בידי צה"ל, ובתרחיש שבו צה"ל נמנע מלתמרן לתוך רפיח - לא יתאפשר שיקום העוטף, והסיסמה "ביחד ננצח" תתגלה פעם נוספת כריקה מתוכן.