בירושלים ישראל זרעה רוח ובהאג קצרה סופה

עד לאינתיפאדה השנייה הפלשתינים הפעילו נגד ישראלטרור"קונבנציונלי": טרור שמבצעיו מבקשים לחזור לבתיהם בשלום, ולכן בהיערכות הגנתית נכונה היה ניתן להרתיעם מלפעול או לסכל את פעולותיהם.

באינתיפאדה השנייה הפלשתינים הפעילו לראשונה טרור מסוג חדש: הפיכת הטרוריסטים עצמם, ילדיהם ובני משפחתם לפצצות אדם ולמגינים אנושיים - טרור זוועתי שמפעיליו הופשטו מצלם אנוש ומאינסטינקט הקיום הטבוע באדם, כבכל יצור חי אחר.

שדה הקרב הוא אמנם ממלכת אי־הוודאות, המקריות והאקראיות, כהגדרתו של קלאוזביץ, אך אינסטינקט הקיום הטבוע באדם מונע את הפיכתו לכאוטי, ועקב כך מאפשר להילחם בו לאור עקרונות וכללי מלחמה אוניברסליים, שמהם גם נגזרו חוקי המלחמה.

הלחימה לאור עקרונות המלחמה וכלליה נועדה לנצח בשדה הקרב, לאו דווקא כתוצאה מהשמדה שיטתית של האויב, אלא כתוצאה מהכרעתו: השגת עליונות מבצעית שיוצרת על הצד המוכרע איום בר מימוש ודאי ומיידי על קיומו; בתגובה אינסטינקטיבית רפלקסיבית לאיום - כבתגובה אינסטינקטיבית להצמדת אקדח לרקה - הצד המוכרע מרים ידיים ונכנע, בתנאיו של הצד המכריע.

כניסתו לשדה הקרב של אדם מנותק מאינסטינקט הקיום של עצמו ומאינסטינקט הגנת הורה על חיי ילדיו ויקיריו, הפכה את שדה הקרב לכאוטי.

עקב כך, עקרונות המלחמה וכלליה ודיני המלחמה נהפכו לבלתי ישימים בשדה הקרב הזה, כשם שכללים להתנהגות פיזית על פני כדור הארץ נהפכים לבלתי ישימים במציאות הכאוטית שנוצרת בחללית אחרי הינתקותה מכוח המשיכה של כדור הארץ.

ירושלים קיבלה את שמה באירוע העקידה, שמסמל בתרבות המערב את הפסקת הקרבת קורבנות אדם ואת החלפתה של התרבות המסופוטמית, שקידשה את המוות, בתרבות ההומניסטית העברית שמקדשת את החיים.

נוכח אופיו של הטרור הפלשתיני, שעולה באכזריותו ובחוסר אנושיותו על אכזריות הנאצים (שלא הפכו את עצמם, ילדיהם ובני משפחתם לפצצות אדם ולמגינים אנושיים), היה מצופה מירושלים שתזעיק שמיים וארץ כדי למנוע מהפלשתינים להחזיר את המערב והעולם 4,000 שנה אחורה.

לדאבון לב, ירושלים על שלוש רשויותיה מילאה את פיה מים והעניקה בכך לגיטימציה לקיומה בעולם של גרסה בלתי אנושית ובלתי טבעית של המלחמה. יתרה מכך, ירושלים כפתה על צה"ל להמשיך ולהילחם לאור דיני המלחמה האנושית, בשדה קרב שהפלשתינים הפכו אותו לבלתי אנושי, לבלתי טבעי ולכן לכאוטי.

אחוזת דיבוק של פיזור זכויות אדם גם למי שניתק את עצמו מטבע האדם ומטבע כל יצור חי אחר, ומנותקת מהמוסר המדינתי הקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בפרשנותו העברית, ירושלים פתחה בפני החברה הפלשתינית ומחבליה את שערי היכל משפט הצדק היהודי, וכך העניקה לעושים מעשה זמרי שכר כפנחס.

הקפדה דקדקנית ארוכת שנים על הכלה של הטרור הפלשתיני חסר העכבות האנושיות, ולחימה בו לאור חוקי המלחמה שנועדו למלחמה אנושית, הפכו למעשה את חוקי המלחמה למכשיר להרס עצמי של צה"ל ושל החברה הישראלית.

ירושלים כפתה על צה"ל להמשיך ולהילחם לאור דיני המלחמה האנושית, בשדה קרב שהפלשתינים הפכו אותו לבלתי אנושי, לבלתי טבעי ולכן לכאוטי

פילוגה של החברה הישראלית עד 6 באוקטובר 2023 וחוסר האונים של צה"ל ב־7 באוקטובר הם תוצאה מובהקת של ליקוי המאורות המוסרי שנוצר בישראל בעשורים האחרונים.

ליקוי המאורות המוסרי, שהביא להכלתה של תרבות המוות הפלשתינית מבחירתה החופשית של ישראל מצד אחד, ולפתיחת שערי היכל הצדק (בג"ץ) בירושלים בפני מפיציה מצד שני, הביאו לגרירת ישראל - קורבן של תרבות המוות - כנאשמת להיכל "הצדק" של האג.