המתקפה האווירית אתמול בעזה הניבה הסכמה לאומית רחבה, קונצנזוס נדיר וגורף, משולי השמאל ועד קצה הימין. הנה שוב אויב, פנאט ואכזר, היוצר תחושה קולקטיבית של "אין ברירה", ומכת-נגד, מפתיעה וכואבת, המעלה מן האוב סיסמה עוד יותר חבוטה - "כל הכבוד לצה"ל". הנה הזדמנות להסיר מירכאות ממילים נדושות כנחישות, אחדות וסולידריות, והנה מאורע המצדיק הפסקה של מערכת בחירות, כי כשהתותחים רועמים, הקמפיין מושבת והפוליטיקה שותקת זמנית. מבחינה בינלאומית מדובר בשעת כושר, אולי יחידה במינה, כאשר ישראל הולמת בגורם פונדמנטליסטי השנוא גם בבירות ערב ומערב, בתקופת דמדומים בין ממשל אמריקני שכבר איבד עניין לממשל נכנס שעוד לא התעשת, בתוך משבר כלכלי חמור שגוזל את מרבית תשומת הלב - ובאמצע החופשה בין חג המולד לראש השנה החדשה, שפקידי העולם המערבי לא חולמים לוותר עליה כדי להשכין שקט בעזה. ובכל זאת, ברור לגמרי שמן הרגע שמטוסי צה"ל המריאו למשימתם אתמול לפני הצהריים, ההסכמה בקריצה של הקהילייה הבינלאומית ואחידות הדעים בזירה הפנימית מתקיימות שתיהן על זמן שאול. התמשכות הלחימה, גם ללא הפגז התועה הבלתי נמנע שהורג אזרחים, תמשיך להסעיר את דעת הקהל הבינלאומית, בעיקר בעולם המוסלמי, ותקצר בהכרח את הפיוז המדיני של ממשלות רבות השומרות בינתיים על זכות השתיקה. אצלנו אפשר לנבא, כמעט בוודאות, שמציאות מסתבכת, לחימה מתרחבת או מספר נפגעים שגדל, חס וחלילה, יפוררו בנקל את שביתת הנשק הפוליטית וישיבו את המחלוקות למרכז הבמה. החוכמה המקובלת גורסת שהמרוויח העיקרי מהמהלך הנוכחי יהיה שר הביטחון אהוד ברק - שנראה כמי שעיכל ושינן ולמד בעל פה את כל מסקנות ועדת וינוגרד כדי שלא לחזור על אף טעות שנעשתה במלחמת לבנון השנייה - ואולי גם קדימה, כמפלגת שלטון המובילה מהלך כוחני פופולרי. מצד שני, אפשר להעריך כבר עכשיו שהמטרות המוגבלות של המבצע, שאינן כוללות את מיגור החמאס או את השבתו של גלעד שליט, עתידות לאכזב ישראלים רבים המייחלים לשינוי יסודי במצב - ובכך להחזיר את המטוטלת לכיוונם של הימין ובנימין נתניהו. כל אלה, עם זאת, הן בגדר נבואות באספמיה, על פי האימרה הקובעת שאפשר לדעת כיצד מתחילים מלחמה, אך לא היכן היא מסתיימת. מערכה צבאית גורלית והסכמה לאומית, ולו זמנית, מקיר לקיר, הן מהלכים "משני-משחק", כפי שאומרים האמריקנים, היוצרים מציאות חדשה שתתפענח, לכל המוקדם, עם סגירת הקלפיות בדיוק בעוד חודש וחצי.
קונצנזוס קצר מועד
חמי שלו
מבכירי הפרשנים המדיניים בישראל בשנים האחרונות. החל את הקריירה העיתונאית באמצע שנות ה-80, ושימש ככתב ופרשן מדיני בעיתונים "ג'רוזלם פוסט", "דבר" ו"מעריב".במהלך שנות ה-90, יזם ופיתח את סקרי דעת הקהל הפוליטיים. אורח קבוע ברשתות חדשות בינלאומיות, ושימש תכופות כ"פרשן הבית" של רשת CNN משמש גם כפרשן בישראל של העיתון האמריקני-יהודי "פורוורד", ובשנים האחרונות היה עורך המשנה של העיתון היהודי באוסטרליה.
Load more...
