בלי לדחוף

האייפון הגיע לישראל! מרגש? - לא ממש. חברות הסלולר מפמפמות לנו שהאייפון הגיע ואנחנו ממש אבל ממש חייבים להצטייד באחד כזה. על הדרך, אנחנו גם מתבקשים לזנוח את המכשירים שרק לפני כמה חודשים הם דחפו לנו באותה אגרסיביות. רשתות ה-GSM, טלפונים חכמים והאפשרות לצפות בשידורי "האח הגדול" במכשירים ששיווקו לנו לא מכבר - כל זה כבר פאסה, עכשיו צריך אייפון. חברות הסלולר מצפות מאיתנו להסתער על מרכזי המכירה עם טירוף בעיניים, לדחוף, לצעוק ולהזיל דמעה כשנקבל לבסוף את האייפון המיוחל ונוכל ללטף אותו ברכות. אז זהו, שלא.

על התחרות בין שלוש מפעילות הסלולר והפחד של כל אחת מהן להישאר בלי האייפון כבר נכתב במדורים הכלכליים. ואכן, לו הייתי אני מנכ"ל של חברת סלולר, לא הייתי רוצה שהדירקטורים יאשימו אותי ב"יום הכיפורים של הסלולר" ויתמרמרו: "איך זה שלהם יש ולנו אין-". מרוב דאגה ל"מה יעשו המתחרים" ו"מה יגידו הדירקטורים" האנשים הטובים בחברות הסלולר שכחו גורם חשוב לא פחות - אותנו, הצרכנים.

מי שבאמת רצה אייפון, כבר קנה בחו"ל. ומי שלא באמת רצה את המכשיר גם לא רץ למרכזי המכירה כפי שקיוו בחברות הסלולר. יש תחושה שהם לא בדקו לעומק את הביקוש לאייפון בישראל והסתנוורו מהמכשירים של חבריהם לעבודה שהשוויצו בהם בחדרי הישיבות. אפשר היה לבדוק את מספר המשתמשים הישראלים בבן דודו הגדול של האייפון, מחשב המק, ולהשוות את שיעורם בארץ לעומת ארה"ב - אז היו מגלים שלא כל מה שהולך חזק באמריקה מצליח גם בישראל.

יכול להיות שמוכרי האייפון פינטזו על תורים של שעות ועל צרכנים נלהבים שיגיעו למרכזי המכירה עם כיסאות נוח בארבע בבוקר להמתין לפתיחת הדלתות. בסלקום, פלאפון ואורנג' ודאי קיוו לתורים במרכזי המכירה שיזכו לסיקור תקשורתי ויזינו את הטירוף סביב האייפון. אבל התנהגותו של הצרכן הישראלי התגלתה ככדור שלג המתגלגל היישר לתוך מדורה, ולא כשמן המזין אותה.

עוד דבר שלא הביאו בחשבון בחברות הסלולר הוא שהישראלים לא אוהבים לעמוד בתור. כאשר הישראלי המצוי רואה תור שהוא קצת יותר ממה שהוא מוכן לעמוד בו, קורה אחד משני הדברים הבאים:

א. הוא עושה סיבוב של 180 מעלות, מוותר על התענוג ואף מתקשר ומספר שיש תור ולא כדאי להגיע.

ב. הוא נדחף מהצד בשלל טכניקות והופך להיות שותף בתהליך קריסת התור לפקעת של דחיפות ועצבים. כך שגם אם בימי המכירה הראשונים של האייפון החלה להיווצר מראית עין של תורים, עד מהרה הם התפוגגו; הישראלי לא מתכוון לדחוף ולריב בשביל מכשיר סלולרי.

אז הבנו שישראל זה לא אמריקה והאייפון הוא לא פייסבוק - מקסימום טוויטר. בסך הכל עוד מילה ספק לועזית ספק טכנולוגית שנכנסה בסערה לחיינו. בנוסף, בהקשר של האייפון התפתחה אינפלציה בשימוש במילה "אפליקציה". מביני עניין מנסים להסביר לנו שבחו"ל זה הולך חזק ושעוד מעט אף אחד לא יוכל להסתדר בלי זה. הישראלי הוא אולי פראייר אבל לא לגמרי דביל, והוא כנראה יכול להסתדר בלי לעדכן בטוויטר באמצעות אפליקציות אייפון.