"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ליקויים לאורך כל שרשרת האבטחה

ליקויים לאורך כל שרשרת האבטחה

פיני שיף
, עודכן

כמה מסקנות ברורות וחד-משמעיות עולות מתוך פרטי אירוע ניסיון הפיצוץ בסוף השבוע. ראשית, ארגון אל-קאעידה לא זנח לרגע את כוונותיו לפגוע ביעדים אמריקניים. התעופה האזרחית נתפסת כיעד אטרקטיבי, כ"בטן רכה" וחדירה דיה על מנת לנסות לפגוע בה במתווי תקיפה שונים. השימוש במחבל מתאבד היא דרך פעולה אשר טרם נזנחה על ידי ארגוני הטרור ברחבי העולם, והפיגועים האחרונים בעיראק ודאי מעידים על כך בבירור.

שנית, מערך הבדיקות הביטחוניות בנמל התעופה בלאגוס שבניגריה כשל בכך שלא איתר את החומרים אשר הוסלקו על ידי המחבל, בין אם בכבודתו, בין אם בכבודת ידו ובין אם על גופו. מערך הבדיקות הביטחוניות בנמל התעופה באמסטרדם כשל אף הוא על פי אותם מדדים.

יש להניח במידה רבה של סבירות, כי במטוסים האמריקניים לא הוצבו אנשי אבטחה (Air-Marshal), אשר מתפקידם לנטרל מבעוד מועד כל כוונת פיגוע על ידי מי מנוסעי המטוס. אם היו אנשי אבטחה במטוסים, הרי שהם כשלו בתפקידם באופן מוחלט גם אם עובדתית צוות המטוס והנוסעים גברו על המחבל.

ניתוח רבים מפיגועי העבר בתעופה האזרחית מעיד על שינויי התנהגות אשר הופיעו אצל מחבלים בעלי כוונות פיגוע במטוס ובנוסעיו. סימנים מחשידים בהתנהגות, מן הראוי שיאותרו על ידי מערך הביטחון הקרקעי ו/או על ידי צוות המטוס, אנשי האבטחה ו/או - במקריות רבה - על ידי מי מהנוסעים. אצל מחבל אשר לפניו משימת התאבדות חייבים להופיע סימנים פיזיולוגים בהתנהגות (מתח רב, התרגשות, הזעה, קוצר סבלנות וכו'). עובדתית, אף גורם לא איתר ולא הצביע על המחבל כנוסע "ברמת מוטרדות" חריגה.

על הממונים ברמות השונות בכל מדינה בעולם המערבי ובמדינות עולם שלישי להבין ולהפנים כי על מערכי הביטחון בתעופה האזרחית לעמוד בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר ולהכשיר את הגורם האנושי ברמה הגבוהה ביותר.

עליהם לקיים הדרכה ברמה מקצועית גבוהה, לקיים תרגילים ותרחישים להגברת ערנותם של אנשי הביטחון ולבחון כל העת את יכולתם המקצועית בסיכול כוונות פיגוע. ולצד הדרכת כוח האדם וההתמקצעות, יש להשקיע בטכנולוגיות עתירות ידע (דוגמת אלה המוצבות בנתב"ג) על מנת שאלה יהוו גיבוי ליכולות הבדיקה וישלימו את יכולות איתור האמל"ח אצל מחבל פוטנציאלי.

הכותב הוא מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל ובעבר מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג וסמנכ"ל רשות שדות התעופה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...