תנומת גורמי הפיקוח

בפברואר 2008 התפרסם דו"ח של מבקר המדינה ובו ממצאי בדיקותיו על השלטון המקומי. הדו"ח עסק בעיקר בעיריות גדולות ונחשבות - בהן בת ים - וסיפק הצצה מעמיקה ובלתי מפתיעה בעליל על אחד מענפי הממשל החשובים אך הפרוצים ביותר, בשל היעדר פיקוח ובקרה נאותים.

בדו"ח עלו גם התנהלויות חריגות אישיות של לחיאני, בהם העסקת וקידום מקורבים וכיו"ב. הדו"ח החריף הזה חלף עם הרוח כלא היה, והנה בשעה שכל גורמי הפיקוח - בייחוד אלה של משרד הפנים, הרגולטורים חסרי הרצון וה"שיניים" - המשיכו בתנומתם למרות ההתרעה החריפה של המבקר, נמשכה התנהלות זו בלי ששמענו מאז על פעולה כלשהי שננקטה על ידי גורם כלשהו ובהקשר כלשהו בעניין.

מעצרם של לחיאני ומקורביו רק מעיד עד כמה נעדרות הרתעה פעולות המבקר אם אינן מלוות בשידוד מערכות ובהגברה אפקטיבית של הפיקוח - בייחוד היכן שכבר האיר עליהם פנס הקלקולים.

מעצר ראש עיר אינו דבר של מה בכך. הפעלת האקט הזה היא נדירה יחסית ומופעלת רק בהנחה שהחשדות כבדים ביותר ומעוגנים בתשתית ראויה, כשהחשש לשיבוש הליכי החקירה ממשי וחזק. בכל שנותי הרבות במשטרת ישראל נחקרו עשרות רבות של ראשי רשויות, חלקם בחשדות כבדים. רק אחד מהם נעצר, נכלא ומעצרו הוארך בשבוע - מי ששימש ראש עיריית צפת בזמנו, עודד המאירי - בגין עבירות שוחד ומרמה.

ממה שהתפרסם עד כה על מעצר לחיאני רב הנסתר על הגלוי. מה שהתפרסם - מעבר למילה הגלובלית וחסרת המשמעות-משפטית על טוהר מידות - אולי מסתיר את העובדה שמעצרו הוארך ביום אחד בלבד, שממילא תועלתו החקירתית כבר אינה רבה. לחיאני בכוח מנהיגותו ויוזמתו עיר טעונת טיפוח למקום אחר וטוב באופן מלא הערכה. מה לכל הרוחות מסובב לאנשים המוכשרים האלה את המוח - אולי שיכרון הכוח - שמביא אותם להיכשל באופן כה קשה במישור הנורמטיבי? כמה חבל שלא היה מי שנמצא לשים בעיתו את המחסום לשור בתחילת דישו, כפי שנודע כבר אז מדו"ח המבקר.