שרשרת חלמאית לתפארת של עשרות שנות מהלכים חובבניים, טעויות, אוזלת יד, וקמצנות מן הסוג שעולה לבסוף ביוקר, תגיע מחר לשיא נוסף. מבקר המדינה ניסה בדרישתו להגן על הציבור מפני כישלונות הממשלות לדורותיהן. כמה לדורותיהן? בשנת 66' פירסם השירות ההידרולוגי דו"ח רשמי שקבע כי משק המים "מגיע לקצה כושר ההפקה והמצב נעשה מסוכן". מאוחר יותר, לפני 22 שנה, פירסם מבקר המדינה דאז דו"ח ביקורת לפיו "ניהול משק המים פוגע בעתודות המים של ישראל". מכל נורות האזהרה האלה, ומעוד רבות אחרות, התעלמו הרשויות. לפעמים חיכו לגשם, לרוב התעצלו לטפל בתשתיות ולחסוך את הדליפות העצומות מהצנרת הישנה והמנוקבת ולא הקימו מערכת שתאסוף את מי הגשם בשפלה הזורמים לים, אבל בעיקר התקמצנו על הקמת מתקני התפלה. במשך השנים טענו נציגי האוצר שלא נכון להתייחס למשק המים כאל מערכת במשבר, רק פרט קטן אחד שכחו פקידי האוצר להוסיף - מי ישלם לבסוף על ה"אין משבר" הזה, וכמה בדיוק זה יעלה . פתאום, לתדהמתם, מתברר שיש משבר, ומשום מה אנחנו בלתי ערוכים. והפתרון: הקפצה קולקטיבית של מחיר המים בעשרות אחוזים. אפילו יסוד הגיוני והגון של תשלום בהתאם לצריכה שיקשה בעיקר על הבזבזנים אין כאן, אלא תוספת עיוורת שאותה ישלם כל מי ששותה מים, וחסל. נפתרה הבעיה.
"פתאום" מתברר שיש משבר
Load more...