הסרט "אווטאר" נמצא בדרך הבטוחה להיות הסרט הרווחי והנצפה ביותר של כל הזמנים. לא צריך להסתכל בנתוני ההכנסות כדי להבין זאת. מספיק ללכת לבתי הקולנוע ברחבי הארץ ולראות שהסרט ממשיך למלא את האולמות כמעט חודש לאחר שהגיע לארץ. מה ייחודו של "אווטאר"? האם מדובר ביצירה קולנועית מבריקה או שמא כולנו נפלנו לתרגיל שיווקי מבריק של הוליווד- אין ספק שמשקפי התלת-מימד הם גימיק מוצלח. יש כמה סצנות שבהן הצופים התפעלו באופן מיוחד מהתלת-מימד. אך התחושה הכללית היא שגם על מסך קולנוע רגיל הסרט לא היה מאבד מעוצמתו. מה גם שבקצב הנוכחי של ההתפתחות הטכנולוגית, סביר להניח שבעוד עשר שנים נסתכל אחורה על חוויית התלת-מימד של "אווטאר" כמו שאנו מסתכלים היום על טלוויזיה 14 אינץ' בשחור-לבן. נחמד, אבל יש הרבה מעבר לכך. דווקא משום האכזבה הקלה מהתלת-מימד אי אפשר שלא להתפעל מהסרט. האנימציה הממוחשבת והאפקטים המיוחדים המכניסים את הצופה לכוכב "פנדורה" הם לא פחות ממדהימים. אך בעיניי עיקר העניין הוא דווקא במה שרבים טוענים שאין בסרט - תסריט ועלילה מופתיים. מעבר למאבק הבסיסי הרגיל שהוליווד כל כך אוהבת, הטובים מול הרעים, ומעבר לאפקטים ולמשקפי התלת-מימד - בסרט משובצות התייחסויות חכמות ומרתקות ליחסי האדם עם הטבע, כמו גם עם הטכנולוגיה. האג'נדה הירוקה שלו נועדה להזהיר מפני כריתת יערות והכחדת זנים ותרבויות. אבל מה שהופך אותו לסרט כל כך חשוב הוא התזמון. כן, אולי אכן הכל עניין של טיימינג בחיים. הסרט עלה לאקרנים בדיוק כשהדיון על שינוי האקלים והאג'נדה הירוקה נמצאים בנקודת שיא של כל הזמנים. ועידת האקלים שהתקיימה בקופנהגן הביאה את נושא איכות הסביבה למרכז האג'נדה של ממשלות וגופים מסחריים, שלא הקדישו קודם לכן תשומת לב משמעותית לעניין. מלבד החלטות ממשלה בעניין הפחתת גזי החממה וצמצום הזיהום הסביבתי, האג'נדה הירוקה חודרת עתה גם לקמפיינים מסחריים. מעכשיו גם מי שלא הקדיש לכך מחשבה לא יכול יותר להתעלם מהירוק. במובן הזה, "אווטאר" היכה בברזל בעודו חם. כאשר הסרט הנצפה ביותר בכל הזמנים מציג מסר של שימור סביבתי בדיוק בנקודת השיא של המודעות העולמית לאותה בעיה, ניתן לראות זאת גם כאירוע היסטורי. יצירות כמו "המשפט" של קפקא, "הדיקטטור הגדול" של צ'רלי צ'פלין או "1984" של ג'ורג' אורוול התייחסו לתופעות מעוררות דאגה והצליחו להביא למודעות נושאים שעד אותו רגע לא נתפסו ברבים כמדאיגים כל כך. מאות מיליוני הצופים של הסרט, שהתרשמו ממשקפי התלת-מימד והאפקטים ברגע הצפייה, התעוררו למחרת עם מודעות גדולה יותר לזיהום סביבתי ולשינוי אקלים, כמו גם לחיסכון באנרגיה ובמים. אפשר לשער שבעתיד ההיסטוריונים יסמנו את המעבר לעשור השני של המאה ה-21 כנקודת מפנה שבה חלקים רחבים של אוכלוסיית העולם הפנימו את חשיבות שימור הסביבה. במובן זה "אווטאר" הוא סרט היסטורי. הוא מחלץ את הנושא הירוק מידי מדענים, פעילי איכות סביבה ופוליטיקאים ירוקים ומעביר אותו לזרועות ההמונים.
