מגילת אסתר

מגילת אסתר היא סיפור שמסופר כבר אלפי שנים, ללא הפסקה, שנה בשנה. ולא לחינם. גיבורי העלילה במגילת אסתר הם דמויות מרתקות ורבות פנים, ומכל דמות אפשר לגזור משמעויות רבות. בואו ננסה לנתח אותן בראי מודרני.

אחשוורוש: יש לו תפקיד כפול - מצד אחד הוא "המלך" השולט ביד רמה, מצד שני קיים גם אחשוורוש האיש, על חולשותיו ועל הפכפכותו.

כאישיות פרטית אחשוורוש הוא אדם רודף תענוגות, מפונק והפכפך. הוא נתון לגחמות רגשותיו, ששולטות בכל התנהגותו, מטוב ועד רע: בשעת כעס הוא שולח אנשים אל מותם (עיין ערך ושתי) ובעת רצון הוא נותן ומעניק לאהובתו עד חצי המלכות (עיין ערך אסתר).

גם ביחסיו עם נשים משחקת השליטה תפקיד חשוב: מצד אחד כולן נכנעות לרצונו, אבל באופן פרדוקסלי הוא נמשך דווקא לנשים בעלות האופי החזק שלא רועדות מפניו.

ושתי: המלכה איננה רואה את עצמה כרכושו של בעלה, כפי שנהוג היה. היא יודעת לומר למלך "לא!", והיא גם עומדת בראש משתה נשים, המקביל למשתה הגברים שאותו עורך המלך.

ושתי מסמלת את האישה היפה, אך כזו שאינה נענית לתכתיבי העולם הגברי. למעשה, ושתי מסמלת את אחת מנקודות המפנה ביחסי גברים-נשים בעולם הקדום. כבר שמענו על נשים בעולם הקדום שמשתמשות בכוח הפיתוי הנשי כדי לתמרן את הבעל - אבל ושתי ייחודית משום שהיא פשוט מסרבת לפקודתו באופן ישיר, גם אם הדבר עולה לה בחייה.

מרדכי: האיש הטוב, הצדיק, הנאמן ובעיקר - האחראי. הוא מאמץ את בת דודו הדסה, הלוא היא אסתר בפי הפרסים, לאחר שהוריה נפטרו, ומגדל אותה בנאמנות. כשמגיעה השמועה על האסון הקרב לעמו הוא מקבל גם אחריות לאומית. הוא מאיץ באסתר לנצל גם היא את מעמדה, ואף לסכן את חייה לטובת הכלל. מרדכי בטוח בעצמו ובאמונתו לאורך כל הדרך, ואיננו משתחווה להמן. הוא מאמין בטוב ובז לרוע. אולם כשמגיעה לידו האפשרות להתנקם במי שהוא מזהה כרע, מרדכי איננו חס ודואג לכך שהנקמה תהיה מוחלטת וחסרת רחמים.

חולשותיו של מרדכי לא גלויות. הוא מופיע כצדיק, גיבור המגילה, אבל אולי כדאי לשים לב למה שאמרו עליו חז"ל: מרדכי "רצוי לרוב אחיו", כלומר לא לכולם, ונראה כי צריך לחפש לכך סיבות נסתרות.

אסתר: בעלת שני שמות - שמה העברי הוא הדסה, ושמה השני, הפרסי, אסתר. חז"ל טענו שהפרסים הם שקראו לה בשם זה, על שם האלה איסתהר, על שום יופייה: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה. ולמה נקראת אסתר? שהיו אומות העולם קורין אותה על שום א-ס-ת?-ה-ר" (תלמוד בבלי מסכת מגילה, דף יג, עמ' א).

אסתר מגלמת את דמות האהובה המיתולוגית, ואחשוורוש ושאר הגברים שסביבה מגיבים מיד לקסמיה כי היא משדרת על התדר הבלתי מודע של האניגמה הפנימית שבנפש הגברים.

המן: ללא ספק, האיש הרע. על פני השטח הוא מופיע כמניפולטיבי, מרושע, גאוותן, אכזרי וצמא דם. מצד שני, כמו כל ילד פגוע ונטוש הוא חסר ביטחון עצמי. זו הסיבה שבגללה הוא זקוק לכך שהעולם כולו ישתחווה לו, ועוד יותר מכך - זו הסיבה שהוא יוצא מדעתו רק בגלל אדם אחד שאינו עושה כן - מרדכי. ללמדנו כי לעיתים דווקא חוסר ביטחון קיצוני מוביל לאכזריות.