שוויון מלא

היום נניח על שולחן הממשלה תוכנית משמעותית ורב-שנתית אשר בבסיסה עומד הרצון לגרום לפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיית המיעוטים. המנוע המרכזי לצמיחה כלכלית בישראל טמון בציבור הערבי. כן, כולנו אמנם מכירים את התגובות הציניות, את הטוקבקים, את הסלידה ואת הגיחוך שטיעון זה מעלה בקרב רבים.

אבל כדאי למי שלא מקבל את הנחת המוצא הזאת להיזכר במגעים שניהלה הממשלה להצטרפות לארגון ה-OECD.

התוכנית, שהוכנה על ידי צוות מומחים מקצועיים, יהודים וערבים, תלווה ותפוקח על ידי ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי המשרדים וצוות מומחים מקצועיים.

הפעם למדנו את לקחי העבר. לכן בשלב הראשון נמקד את הטיפול הממשלתי רק בחלק מן היישובים הערביים והדרוזיים, ולא מיד בכולם. ביישובים אלה מתגוררת רבע מאוכלוסיית המיעוטים בישראל. התוכנית תפעל בשלב הראשון ב-13 יישובים ותכלול השקעה של כ-800 מיליון שקלים.

יישום התוכנית יביא ליצירת כ-21 אלף מקומות עבודה חדשים ולבנייה של כ-15 אלף יחידות דיור חדשות ביישובים אלו.

התוכנית תביא לתרומה משמעותית לתמ"ג, תרומה המוערכת ביותר מ-3 מיליארד שקלים עד מועד תום התוכנית. בשלב השני, במהלך 2010 נגבש תוכנית אסטרטגית לשילוב כל יתר אוכלוסיית המיעוטים בכלכלת המדינה.

לקח נוסף מן העבר הוא מיקוד התוכנית בארבעה תחומים בלבד, כולם מוכוונים לעידוד צמיחה: פיתוח תעסוקתי; דיור ונדל"ן; נגישות תחבורתית; וביטחון פנים - וזאת במסגרת התוכנית "עיר ללא אלימות".

את הפיתוח התעסוקתי בחרנו משום ששיעור התעסוקה בקרב הציבור הערבי, במיוחד של נשים אקדמאיות, הוא נמוך במיוחד - רק 20 אחוזים מן האקדמאיות הערביות נמצאות במעגל העבודה.

את תחום הדיור והנדל"ן בחרנו משום שגם הוא מהווה מכשול לפיתוח. הממשלה תסייע בפיתוח של אלפי יחידות דיור ביישובים שבהם תופעל התוכנית, כולל בנייה רוויה לגובה.

באשר לנגישות התחבורתית, כידוע לכל היא המפתח לכל צמיחה. אם תושבים ותושבות בשכונות הפנימיות של מרר ועוספיא, רהט וטירה, למשל, לא יכולים לנסוע בתחבורה ציבורית אל מרכזי היישובים שלהם - שלא לדבר על יישובים סמוכים, יהודיים וערביים - הרי שפיתוח כלכלי אמיתי לא יכול להתקיים.

טיפול שורש בנושאים אלה יניב תשואות מיידיות. הציפיות שלנו הן לראות צמיחה תוך פרק זמן לא ארוך.

הצמיחה בישראל לא תגיע רק מפארק התעשייה של ראש העין, מקריית עתידים, מהרצליה פיתוח או מפארק מתם בחיפה. רק אם הרשויות של אוכלוסיית המיעוטים יתרמו את חלקן, נמצה את הפוטנציאל הכלכלי שטמון בנו.

לכן זהו צו השעה. אם ישראל רוצה לקפוץ קדימה, הרי ש-20 אחוזים מן האזרחים, בני המיעוטים, צריכים להניב יותר מ-8 אחוזים מן התוצר הלאומי שלנו.

פיתוח כלכלי הוא, כמובן, רק חלק מהתמונה. במקביל לכך, חובתנו הערכית והאזרחית היא לנהוג בצדק ובשוויון מלא כלפי כל אזרחי המדינה. רק בשותפות מלאה נתקדם כולנו. אין זו שאלה פוליטית של שמאל או של ימין, זו הדרך הראויה לכל אדם, בין אם הוא חבר במסדר בן-גוריון או חבר במסדר ז'בוטינסקי.

הכותב הוא השר לענייני מיעוטים