מדיניות

נהוג לומר שההבדל בין מנהיגים אמיתיים לכאלה שאינם הוא היכולת לקבל החלטות אסטרטגיות משמעותיות, בעלות השלכות ארוכות טווח, ולא רק לבצע מהלכים טקטיים נקודתיים. ההנהגה הישראלית הנוכחית, כך נראה, חושבת באופן אסטרטגי, אולם לנוכח התנהלותה בשבוע האחרון מתחזק הרושם שמוטב לה לחשוב טקטית.

קשה להניח שההנהגה הישראלית לא רצתה עימות עם המשט שעשה את דרכו לעזה. היא בוודאי לא רצתה עימות אלים, ובוודאי לא חשבה שאלו יהיו השלכותיו. אבל גם היה לה רצון להראות למארגני המשט, ולעולם כולו, שישראל עוצרת את מי שמנסה להפר את כללי המצור על עזה. היתה כאן חשיבה אסטרטגית, רצון להעביר מסר לעולם, לעשות מעשה אחד שתהיה לו השפעה על אירועים עתידיים.

אלא שלא הובאו בחשבון השפעותיו של מעשה זה על הזירה הבינלאומית הרחבה יותר, על מעמדה של ישראל בעולם ועל חוסר האמון שהוא יעורר לגבי כל מהלך לגיטימי ומכוון שלום ככל שיהיה שעוד נעשה. אילו רק היו מנהיגינו חושבים טקטית איך למנוע את הגעת המשט, איך לעוצרו, בלי לשאוף להעביר מסר כולל - הכל יכול היה להיות טוב יותר.

שבוע חלף מאז, ואף אחד מראשי המדינה לא מצא לנכון להודות שמדובר במחדל. גם כאן, ניתן לשער, מדובר בהחלטה אסטרטגית: לא להודות קבל עם ועולם בטעויות כדי לא ליצור תקדים שבעקבותיו ידרשו מאיתנו התנצלויות והבהרות על מהלכינו. ב"רחוב" הישראלי, כך נדמה, דווקא יודעים שמדובר במחדל. אחד חושב שזו פשלה צבאית בעוד שני חושב שהוראות הממשלה הן מקור הטעות. שלישי מאשים את ההסברה ורביעי את העולם הדו-פרצופי. אך ברור שלא מדובר במהלך צבאי-מדיני מוצלח.

חוסר ההודאה, ולו חלקית, גורם לעולם להתרחק מישראל ולחלקים מהעם לחשוב שהנהגתו עיוורת למתרחש. ושוב מתגנבת ללב ההרגשה שלו רק היתה ההנהגה מקבלת החלטה טקטית קטנה, מודה בטעויות, מבטיחה לחקור, לא חושבת עשר שנים קדימה אלא על המצב המידרדר ברגע זה, כנראה מצבנו היה פחות גרוע.

בעתיד הקרוב, כך נראה, כדי לצאת מהפלונטר של השבוע האחרון ישראל תסכים להקלות בסגר על עזה. שוב מדובר בהחלטה אסטרטגית: כדי לפייס במעט את העולם ולא להיקלע לבידוד מדיני ישראל תראה, ולו באופן סמלי, שהיא מוכנה ללכת לקראת הפלשתינים. אלא ששוב מדובר בהחלטה שהיא לכאורה אסטרטגית אך למעשה קצרת רואי.

הקלה בסגר, בנסיבות שנוצרו, תשדר לעולם שישראל מבינה רק את שפת הכוח והפרובוקציות. בעוד כל מהלך דיפלומטי להקלת הסגר לא צלח - האם דווקא פרובוקציית המשט צריכה לשנות את מדיניות ישראל?

ושוב נתהה מה היה קורה לו הקברניטים היו מקבלים החלטה טקטית ולא אסטרטגית, מאמצים קו חשיבה צר ולא רחב אופקים, ופשוט מחליטים שאירוע המשט - דרמטי ככל שיהיה - לא יכול לשנות מדיניות שלמה.

זו, כמובן, רק רשימה חלקית של קבלת החלטות ישראליות. אפשר למנות עוד ועוד הכרעות של ההנהגה בימים האחרונים ולראות עד כמה הן אסטרטגיות, חשובות, בעלות חזון. ואם אלו הן האסטרטגיות, עד כמה היינו יוצאים נשכרים לו מקבלי ההחלטות היו חושבים ופועלים טקטית.