הקמפיין התקשורתי למען גלעד שליט מגיע השבוע לשיאו, וניתן להעריך בזהירות שכיום לא פחות ממאה אחוזים מהישראלים היו רוצים לראות את גלעד בחזרה בביתו שבמצפה הילה. אין ספק שמדובר בקמפיין מוצלח ביותר, שכן זהו שינוי אדיר בדעת הקהל מלפני ארבע שנים, טרם התגייסו למטרה משרדי הפרסום, היחצנים, מדפיסי הטי-שירטים, אמני ישראל והתזמורת הפילהרמונית - אז תמכו בהחזרתו של גלעד שליט, אמממ... כל הישראלים בלי יוצא מן הכלל.
אנחנו צועדים למען גלעד שליט, קושרים סרטים צהובים עבורו, אפילו כותבים בשמו ספרי ילדים ואז קונים אותם. מישהו בוודאי כבר מפתח את אפליקציית האייפון.
זה אולי נשמע הרבה, אבל גלעד שליט עושה למעננו לא פחות: למדינת ישראל יש אמנם צבא אדיר ממדים, די כסף כדי לממן שתי מערכות חינוך חרדיות שונות, אפילו גז כבר יש לנו, אבל נדמה ששליט מספק למדינה את מה שחסר לה יותר מכל - משהו להסכים עליו, מטרה שכולנו יכולים לצעוד למענה יחד בנופי ארצנו, ולהרגיש צודקים והומניים כמו שהיינו פעם.
הקונצנזוס שמייצר שליט משרת את מטרתם של אנשים רבים. אמני ישראל, שהמחאה שלהם יוצאת בדרך כלל נגד השעה תשע בבוקר, יכולים להרגיש לרגע שהם "מעורבים" ו"דעתנים" כי הם שרים בשבילו. הממשלה יכולה לתרץ את מה שהיתה עושה בכל מקרה - אפס התקדמות במשא ומתן עם הפלשתינים, פלוס סגר או מצור על עזה, מה שמתחשק. ועורכי העיתונים כבר מזמן ויתרו על תפקידם המקורי, חשיפת האמת, לטובת התחרות הפנימית ביניהם בסוגיה "מי רוצה יותר ששליט יחזור".
וגם סתם אזרחים מן השורה יכולים להרגיש לרגע שכולנו גלעד שליט, וזה הרבה יותר נעים מלהרגיש שבעיני העולם כולנו דרום אפריקה.
הצועדים העושים את דרכם לבית ראש הממשלה נושאים איתם שלט שמכריז "אנחנו לא שלמים בלי גלעד", ובנוגע למשפחת שליט אין דבר נכון יותר מזה. את כאבם אין איש מבין.
החברה הישראלית, לעומת זאת, זו שמייחלת לחזרתו של גלעד שליט בעשרות דרכים יצירתיות שונות, הופכת באופן מדאיג להיות שלמה יותר דווקא בשל היעדרו. ארבע שנים אחרי אותו לילה שבו נהרגו שניים מחבריו לפלוגה והוא עצמו נשבה על ידי החמאס, נדמה שלא פחות משמחזיק בו חמאס במרתפיו, מחזיקה בשליט החברה הישראלית כולה. מחייל שבוי הפך רב"ט גלעד שליט לילד של כולנו, וכמו שכל הורה יודע: כשזה מגיע לילדים שלנו, אנחנו מאבדים את השפיות.
אחרי ארבע שנים שרק העלו את מחירו של השבוי בכל עיסקה עתידית, אולי הגיע הזמן לשחרר את גלעד שליט מתפקידו כדבק שמחזיק יחד את קרעי החברה שלנו, לפטר את הקופירייטרים והיחצנים, ואפילו להוריד את הסרטים הצהובים האלה.
וכך, כשגלעד שליט סוף סוף ישתחרר מאיתנו ויחזור להיות שבוי מלחמה, אולי נקרב גם את שחרורו משבי חמאס.
הכותב הוא תסריטאי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו