"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חזל"ש

,עודכן

מבחינת חובבי הכדורגל הכבדים, המונדיאל היה חודש מרגש אבל לא משהו יוצא מגדר הרגיל. היה נחמד לראות את יפן-פראגוואי ואת גאנה-אוסטרליה, שלא לדבר על המשחקים המהנים של נבחרות גרמניה וברזיל והגמר ההיסטורי. גם היה נחמד לשמוע פתאום מההורים על המשחק הנהדר של הגרמנים ואת המזכירה במשרד אומרת שפורלאן הכי חתיך. נהנינו גם לראות פה ושם משחק בפאב ובבית קפה יחד עם עשרות אנשים. במונדיאל הזה כולנו חלקנו אותו עולם מושגים: ג'אבולאני, HD וטעויות השיפוט.

ייאמר לזכותם של ה"טרמפיסטים" או "אוהדי המונדיאל" שהם ידעו לתת כבוד לוותיקים ולא ניסו לערער על סמכותם ועל הידע שלהם. כשפרשני הטלוויזיה לא ממש הצדיקו את המשכורת שלהם עם הערות כמו "תראו איזו בעיטה" או "האנגלים פשוט לא הופיעו למשחק", לא קשה להבין מדוע דווקא אוהדי הכדורגל הוותיקים בשכונה זכו לשאלות בתקווה לשמוע משהו מאיר עיניים.

אבל בסופו של דבר חולי הכדורגל האמיתיים התעייפו לקראת סוף המונדיאל מכל הקלחת סביבו. כמו בני נוער שמפסיקים לאהוב להקה ברגע שכל הכיתה אוהבת אותה, אוהדי הכדורגל לא היו רחוקים מלהרגיש אותו דבר.

מי שבאמת אוהב כדורגל לא צריך את המונדיאל בשביל לראות כל יום את המשחק היפה. בימים כתיקונם יש בשבתות שידורים מהליגה הישראלית, הגרמנית, האנגלית והספרדית - מהצהריים ועד אמצע הלילה. המהדרין יוסיפו גם איזו קפיצה לבלומפילד או לאיצטדיון הקופסה בנתניה. בראשון ובשני יש שידורים ישירים נוספים, בשלישי וברביעי יש ליגת האלופות וביום חמישי הליגה האירופית. בשישי הולכים לשחק עם החבר'ה בפארק, או בפלייסטיישן.

בשביל חולה כדורגל ההבדל בין השגרה לימי המונדיאל די דומה להבדל בין ימי חול לחגים. פשוט יש יותר אורחים ולוגיסטיקה. כולנו מכירים את הסיטואציה, משפחה וחברים מתארחים אצלנו בבית לכמה ימים. זה כיף ומרגש, מבלים יחד עם אנשים שאנחנו אוהבים, מכינים ארוחות, הילדים מכירים חברים חדשים והכל תחת תחושת חג כוללת. אבל בשלב כלשהו זה נמאס ואנחנו רק רוצים שזה ייגמר ומחכים לרגע שבו נסגור את הדלת אחרי אחרון האורחים, נתרווח לבד בתחתונים על הספה ונדליק את הטלוויזיה.

עכשיו זה סוף סוף קרה. החל מהיום הידיעות על המונדיאל ייעלמו כמו הידיעות על המשט הטורקי. בעוד שרוב העם ישכח את מוסלרה, שוערה של אורוגוואי, ואת מאיקון הברזילאי, אוהדי הכדורגל ימשיכו לפגוש אותם מדי שבוע בשידורים חיים, באינטרנט, בעיתונות המודפסת ובשיחות אינסופיות על המועמדת לזכות בליגת האלופות. האוהדים יחזרו למקומם הטבעי: קבוצת שוליים מוזרה שמתעניינת במשחקים של אסטון וילה ובורוסיה מנשנגלדבאך.

ואם לא שמתם לב, האירועים הסהרוריים של הכדורגל יצאו לדרך. בזמן המונדיאל היה לבני יהודה מפגש כפול עם קבוצה מארמניה במוקדמות הליגה האירופית, ומכבי חיפה פגשה באוסטריה יריבות מרוסיה ומבולגריה. המגמה תימשך במשחק מוקדמות ליגת האלופות באיצטדיון בלומפילד ביפו כשהפועל אביב תפגוש את קבוצת ז'לז'ניצ'אר מבוסניה. תסמנו ביומנים: ב-14 באוגוסט יש דרבי תל-אביבי בגביע הטוטו. עוד לא עבר יום, ומי בכלל זוכר את המונדיאל-

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר