האירוע בנעלין, אשר בו נורה כדור גומי לעברו של פלשתיני כפות וקשור בעיניו, הוא חריגה בוטה מדרך התנהלותם של מפקדי צה"ל וחייליו. סא"ל עמרי ברוברג, בהיותו מג"ד בצה"ל, פגע פגיעה קשה ברוח צה"ל, בערכיו ובתדמית לוחמיו. אמנם העבירה שבה הורשע החייל, סמ"ר לאונרדו קוראה - שימוש בלתי חוקי בנשק תוך ביצוע פקודה בלתי חוקית בעליל - חמורה יותר על פי ספר החוקים והוא ראוי לעונש חמור, אך התנהגותו הפלילית של מפקד גדוד בצה"ל, אשר הורשע בניסיון לאיומים על חייו של העצור ובהתנהגות שאיננה הולמת מפקד בצה"ל, מזעזעת ומדאיגה הרבה יותר. בל נשכח, מפקד גדוד מבצעי מנהיג ומוביל אחריו מאות חיילים צעירים הסרים למרותו, רואים בו מודל לחיקוי וממש תלויים בו ובהתנהגותו. אין סלחנות ואין ותרנות למפקד הסוטה באופן בוטה מקוד ההתנהגות שעל פיו פועלים מפקדי צה"ל. זהו עשב שוטה שעליו להיעקר. כפי שאכן עשה בית הדין. החלטת ביה"ד להרשיע את הנאשמים בכל סעיפי כתב האישום חשובה ועושה שירות חשוב לשדרת הפיקוד ולבתי הספר וההכשרות בצבא שלנו. שירות חשוב מאין כמוהו עשה גם בג"ץ, שדרש להחמיר את סעיפי כתב האישום בניגוד לעמדת הפרקליטות הצבאית, שבחרה תחילה להעמיד את השניים לדין על סעיפי אישום שאינם פליליים. תמיהה רבה עלתה מהתנהלות הפרקליטות בפרשה זו. בג"ץ קבע כי החלטת הפצ"ר תבוטל מחוסר סבירות קיצונית. זוהי קביעה חסרת תקדים בחומרתה, אשר ביטאה את חוסר הנחת של שופטי בג"ץ משיקול הדעת המאוד בעייתי שהפעיל הפצ"ר. על פי בג"ץ, הפצ"ר לא ייחס משקל ראוי לחשיבות השמירה על הערכים, הרוח, ורמת המוסר הגבוהה הטבועה במורשת צה"ל לדורותיו, המהווים את עיקר עוצמתו ואיכותו של הצבא של כולנו.
