ההחלטה לפטר את מוטי איווניר ולמנות במקומו (כנראה) את גיא לוזון לא מפתיעה אותי. לצערי הרב, כך מנולת ההתאחדות לכדורגל תחת הנהגתו של היו"ר אבי לוזון. אבל הפעם אני לא אבזבז מילים על לוזון. כבר אמרתי זאת פעמים רבות, וכל חובבי הכדורגל יכולים לדקלם מתוך שינה את הבעיות שנוצרו בעקבות הגעת היו"ר הזה, ולכן לא אוסיף. במקרה הזה, אני בעד ההחלטה למנות את גיא לוזון למאמן הנבחרת הצעירה. לוזון לא צריך לסבול, במקרה זה, מקשריו עם היושב בראש הכדורגל, אלא להיבנות מכישוריו האישיים, ואין ספק שהוא ראוי להיות מאמן לגיטימי של הנבחרת הצעירה. אני, כמובן, הייתי משאיר את איווניר שנתיים נוספות, אבל כיוון שהמאמן סיים למעשה את חוזהו, אין שום מניעה להעניק לגיא לוזון את תפקיד המאמן. אבל אליה וקוץ בה. ההכרזות של משפחת לוזון, ההכרזות השחצניות של עמוס ואבי, פועלות אך ורק לרעתו של גיא. אם רצו להחליף את איווניר, היתה צריכה אותה ועדת איתור שנקבעה, לזמן כמה מאמנים, לערוך ראיונות, להתייעץ עם אנשי כדורגל ובסוף להביא את גיא לוזון כמועמד מול מאמן נוסף. ואז הוא היה, כמובן, נבחר פה אחד. ההתפטרות של חזי מגן מתפקידו כיו"ר ועדת האיתור רק מוכיחה את חוסר השיניים והבעיות שעומדות מאחוריה. ואם אין בעיה משפטית של ניהול תקין, אזי שלא צריכה להיות בעיה במינוי לוזון. אני לא יודע מאיפה המציאו את זה שמיניתי את הבן שלי לתפקיד. גיא לוי אימן את הנבחרת הצעירה רק אחרי שעזבתי את ההתאחדות; ואם מישהו שכח, הוא היה זה שהעלה את הנבחרת לאליפות אירופה - מה שאיש לפניו לא עשה.
