לעבור למתקפת נגד

חוט שני מחבר בין ירי הרקטות מעזה לאשקלון וליישובי צפון הנגב המערבי לבין הירי מסיני על אילת ועקבה, ועד לכדור הצלף שהרג את מפקד גדוד המילואים, סא"ל (מיל') דב הררי ז"ל. כל ההתקפות הללו הן מרכיבים במערכה רבתי נגד ישראל. בשלב הראשון - כרסום בזכותה של ישראל להגנה עצמית, ובגל הסופי - שלילת זכותה של ישראל להתקיים.

אין להאמין שהמארב הרצחני בגבול לבנון הוא "אירוע נקודתי, פרי יוזמה של קצין בגזרה המדוברת". אתמול למדנו שחמאס היה מעורב בירי הרקטות מסיני, ולכן אל לנו להתפלא אם יתברר שלחיזבאללה יש מעורבות או השפעה על הירי מלבנון. בכל מקרה, עלינו לזכור שצבא לבנון נפרס ביחד עם כוח האו"ם כדי למנוע מחיזבאללה לחזור לגזרה, וכל זאת בהישענות על החלטה 1701 שהוצגה כהישג הגדול של מלחמת לבנון השנייה.

עכשיו הכרחי ללמוד את לקחי השנים האחרונות ולעבור למתקפת נגד, שתישען על ארבע רגליים יציבות:

* מענה חריף ביותר, עד כדי "לא פרופורציונלי" לכל התקפה עלינו. לא עוד "תקיפת מנהרות", אלא מענה לפחות כמו תגובת פיקוד הצפון למארב הלבנוני. כמו כן, אסור להכריז מיד עד כמה חשוב לנו "להרגיע את המצב ולהחזיר את החיים למסלולם", ולהביע דאגה מ"האפשרות של הידרדרות למלחמה". על התוקפן שגרם להידרדרות לדאוג ולהיענש בחומרה.

* הטלת אחריות מלאה על המדינה או הישות השלטונית שממנה או דרכה בוצעה התקיפה. על מצרים לשאת באחריות לירי על אילת ועקבה, ולמנוע חדירות של טרוריסטים וכלי נשק מרצועת עזה לסיני.

* איננו רוצים במלחמה, אבל אם מתדרדר המצב עד כדי מלחמה - יש לנצח בה בצורה מוחצת. משלא מוטטנו את חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, אנו נושאים עכשיו בתוצאות התאוששותו והשתלטותו בעזרת הסורים על לבנון. מטרת מבצע עופרת יצוקה היתה צריכה להיות מיטוט שלטון חמאס וחזרה לשליטה על הגבול המצרי. אם יידרדר המצב בעזה, זו צריכה להיות "מטרת המלחמה" של ישראל.

* על ישראל לעבור ממדיניות של "ביטחון תלוי-הסכמים מדיניים וערבויות דיפלומטיות" למדיניות של "הסכמים המבוססים על מתן ביטחון על ידי כוחות ישראליים המוצבים במרחבים בני הגנה". אירועי הימים האחרונים נותנים משנה תוקף למדיניות כזו, שלא היתה מפקירה את ציר פילדלפי ולא מסתמכת על החלטה 1701 וכוח או"ם בלבנון. המשמעות המיידית: במו"מ המתקרב עם הפלשתינים יש לעמוד על ריבונות ישראלית בכל האזורים בעלי החשיבות הביטחונית החיונית, ובראשם בקעת הירדן כגבול הביטחון המזרחי של ישראל.

מדיניות רבתי כזו תאפשר לספק לתושבי ישראל את הביטחון הנדרש. יתר על כן, מדיניות כזו, מלווה בהסברה אגרסיבית, תחדד את העובדה שלכל הכוחות המתונים באזור יש אויב משותף - המיליציות האיסלאמיות הפונדמנטליסטיות החמושות, ויש גם איום משותף - איראן גרעינית. זו התחלה לעתיד בטוח וטוב יותר.

הכותב הוא נשיא מועצת הביטחון לישראל