כדורגל

עונת הכדורגל חזרה שלשום, ואתמול כבר זכינו למשחק המרכזי. גלי החום הקיצוני אשר עירפלו לנו את החושים בשבועות האחרונים כבר השכיחו מאיתנו את המונדיאל. היה שם משהו עם תמנון, לא?

תכל'ס, בשבת חזר הדבר האמיתי, הליגה שלנו.

החזרה של משחקי הליגה מזכירה חזרה לארץ בתום טיול ארוך בהודו. חשבנו שכבר התנתקנו - אבל מתברר שאנחנו מתים על זה. כמו לאכול פלאפל טוב ולשאול את עצמך עם הביס האחרון "למה אני לא עושה את זה כל יום-". הליגה הישראלית היא יותר מסתם כדורגל, מדובר במסורת. את המסורת הזו מרכיבים המון טקסים קטנים שאוהדי הכדורגל מקיימים כבר עשרות שנים. מקום החניה המסורתי באזור המוסכים בבלומפילד, הנהוני השלום למכרים ותיקים, שאיננו יודעים את שמם אך מזהים את פרצופם מהמגרשים, והמקום הקבוע שאוכלים בו בסוף כל משחק. ואיך אפשר לא להתגעגע לזה שמציע "טרופיות - חמש בעשר", או "שתיים בחמש - גרעינים" (הטעות במקור), ולקריאות המסורתיות ביציע "הלו, לשבת, לשבת", ולתגובה של אלו שמתעקשים לעמוד - "הלו, זה לא קונצרט פה!".

כל אלו הם חלקים קטנים בפסיפס חוויית הכדורגל הישראלי - אבל הם החומרים שמהם עשויה האהבה שלנו לליגה הישראלית.

* * *

עם כל הכבוד שיש לנו למונדיאל ולחוויה הכרוכה בלצפות בברצלונה ובמסי בפלזמה, יש דברים שאין להם תחליף. הדקויות והניואנסים שאוהדי הכדורגל הישראלי נתקלים בהם הם חלק בלתי נפרד מהישראליות הספורטיבית. מושגים כמו "נשחק בשביל הסמל", "לא ניכנס לאופוריה", "העונה עוד ארוכה", "השופט החליט לגמור לנו את המשחק" וכמובן, הלהיט הגדול מכולם, "היריבה שיחקה גועל נפש, בושה וחרפה" - שוב יחזרו אלינו, כמדי עונה. ואיך אפשר לא להתגעגע לביטויים כמו "מקורבים להנהלה", "חלון העברות'", "שיחזור להתאמן עם הנוער" או "השוער נסע לטיפולים באיטליה".

בעולמם של אוהדי הכדורגל התבניות האלו הן אי של יציבות בעידן של משטים, מסמכים ואיומים קיומיים. זאת הסיבה שפתיחת עונת הכדורגל תמיד מגיעה בזמן.

* * *

ויש עוד דברים שלעולם אינם משתנים - האמונה של אוהדי הכדורגל כי הפעם הוחתם זר "שכמותו טרם נראה בארץ". והעובדה שרגע לאחר שאותו זר מיוחל מגיע לארץ, מעבירים אותו טקס קבוע שבו הוא נאלץ להזיע בחומוסייה או בשיפודייה ומספר בראיון למקומון המסקר את הקבוצה כי "כשהגעתי לארץ הופתעתי לראות שהחיים פה טובים ולא כמו שמראים אצלנו בטלוויזיה", או לחלופין, "כולם יודעים שהכדורגל שלכם התקדם מאוד בשנים האחרונות". זר לא יבין זאת.

אז מה יהיה השנה? הפועל ירצו עוד אחת, מכבי יקוו שאולי הפעם, וחיפה תרצה להוכיח. בית"ר תהיה לפתע האנדרדוג, באר שבע, בני יהודה ואשדוד יעשו צרות לארבע הגדולות, בסכנין האירוח יהיה מופתי, והתחתית, כרגיל, תבער, כפי שיעיד בוני גינזבורג, שיגיש לנו יחד עם דני נוימן שלנו את משחקי המחזור. האמת, התגעגענו.