"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשפנות

,עודכן

לאחרונה נחשפנו לקמפיין פרסומי שהציג באופן טבעי בילוי עם חשפניות. הקמפיין שונה לאחר מחאה, אולם אם לא די בכך - חברי להקת הפיל הכחול בחרו לציין את שחרורו של מתופף הלהקה מהצבא במועדון חשפניות, ותמונות מהמסיבה פורסמו בעמודי הרכילות של מגזין מסוים כאילו היה דבר לגיטימי ומקובל. בכלל, תופעת הביקור במועדוני חשפנות הפכה לבילוי מקובל באירועים מיוחדים ולא מיוחדים - ימי הולדת, מסיבות רווקים ועוד.

העיתון שפירסם את התמונות בעמודי הרכילות רק ביטא חלק מהגישה החברתית הכוללת, שרואה בחשפנות צורת בילוי לגיטימית, תשלום שירותי מין הניתנים על ידי "סטודנטיות" שעושות כסף קל כדי לממן את התואר. אז יש לי רק דבר אחד לומר - האמת רחוקה מרחק רב ממה שאתם חושבים.

בתכלס, מועדוני החשפנות בארץ לא שונים במהותם מבתי בושת. "לאפ דנסינג" הוא כינוי חינני לאירוע שבו בחורה, חשופה כמעט לחלוטין, רוקדת על רגליו של המשתמש, מתקרבת אליו פנים אל פנים ומתחככת באיבר מינו, בעוד הוא רשאי לגעת בה בכל גופה. על הריקוד הזה הרקדנית מקבלות 20 שקלים. כדי לצאת ממשמרת עם הכסף הגדול, הנשים (לרוב צעירות מאוד) מבצעות את הריקוד הזה על עשרות גברים. המראות על קירות המועדון מאפשרות לנשים לא להיתקל בעיניו של המשתמש. המבט אטום. עיניהן מתות.

כדי לצלוח משמרת כזו, שבה עשרות גברים נוגעים בה בכל הגוף, נדרשת האישה להפעיל מנגנון של ניתוק בין הנפש לגוף. מנגנון זה הרסני. יש נשים שעוטות על עצמן מסיכה כדי לעזור בתהליך הניתוק. ואגב, יש מקומות שבהם ה"לאפ דנסינג" הוא רק ה"חימום", ובתאים שנמצאים במקומות מסתור במועדון מתבצע מין אוראלי ובמקומות אחרים גם אקטים מלאים. והכל ברישיון עסק של העיריות והמשטרה.

במקרים רבים הפרופיל של הנשים שעובדות במועדון, ודרך כניסתן למועדוני החשפנות, היא אותה הדרך שבה נשים נשאבות לזנות. בניגוד למיתוס "הסטודנטיות" שממנות כך את לימודיהן, למועדונים האלה מגיעות צעירות בעלות עבר של ניצול, הנתונות במצוקה כלכלית. באמצעות האשליה שירוויחו כסף טוב הן מוצאות את עצמן במלכודת. לעיתים מועדוני החשפנות הם רק השער שממנו נכנסות הנשים לעולם הזנות.

מועדוני החשפנות מסתתרים מאחורי הלגיטימיות החברתית שרואה בחשפנות מייצגת של ליברליות וחיי לילה של עיר מודרנית וחופשית. לגיטימציה זו סוללת את כניסתן של קבוצות גברים מכל שדרות החברה אל המועדונים, כדי לחגוג שם מסיבות רווקים, מסיבות שחרור, מסיבות גיוס, סוף מסלול, הצלחת הנפקה, אקזיט מוצלח, סוף שמינית וסתם ימי הולדת. למעשה, ההליכה עם החבר'ה מאפשרת למשתמש להסתתר מאחורי הקבוצה ולא לקבל אחריות על מעשיו. בנות זוג והורים רואים בבילוי של הנער או של בני זוגן חוויה מדליקה של שחרור יצרים. אך האמת היא שכל אחד שנכנס למועדון חשפנות מממן את תעשיית המין המנצלת עשרות אלפי נשים וגברים.

הכותבת פעילה במכון תודעה - למאבק בזנות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר