כתא"ל במילואים נדרשו לי כמה שנים כדי להבין את הסיבות למכה הקשה שספגנו במלחמת יום הכיפורים. מאז אני מנסה, ונכשל, לשכנע לאמץ פרשנות אחרת, אלטרנטיבית, לסיבה שהתקבעה בנוגע למלחמה, כאילו הסיבה למכה נעוצה ב"קונספציה". ישראל שלאחר המלחמה סימנה את ההפתעה ואת כשל המודיעין כגורמים למכה. אבל ההתקדמות בקונספציה רק מעצימה ומנציחה אותם כשלים שהתבטאו במלחמת יום הכיפורים גם במלחמות שבאו אחריה. האויב המצרי והסורי לא הפתיעו אותנו משום שהכנותיהם לצליחת התעלה בוצעו לעיני כל, וזאת בהתאמה לתמרוני הצבא הסורי, שהתאפיינו כהכנות למתקפה. אין לשכוח גם את הצהרתו של נשיא מצרים דאז, אנואר סאדאת, כי בכוונתו לפתוח במלחמה בתוך שנה במטרה להפשיר את הקיפאון המדיני בזירה. כלומר, מקבלי ההחלטות בישראל, בדרג המדיני והצבאי, נחשפו לכוונות וליכולות האויב בבהירות. אמנם נכון שאמ"ן שגה בהערכותיו באשר לסבירות פתיחת המלחמה - אבל הקונספציה באה לידי ביטוי בכך שהכוחות לא הוכשרו בהתאמה לכוונות האויב וליכולתו. שהרי אין קשר בין הערכותיו השגויות של אמ"ן בטרם המלחמה לבין פירוק האוגדות הקבועות והרכבתם מכל הבא ליד כבר בתחילת המלחמה. ומה לגבי הערכת המוסד השגויה באשר למועד המלחמה ולאופן תפקודה הירוד של אוגדה 162 בהתקפת הנגד ב-8 באוקטובר? מה הקשר בין ההפתעה בפריצת המלחמה לנוהל הקרב הלוקה שהביא לקטילתם של לוחמי הצנחנים בחווה הסינית, או לכאוס שהתחולל בכיבוש העיר סואץ? וכי מה אשמה הקונספציה בקרקוע חיל האוויר ב-30 השעות הראשונות והקריטיות, לפי הוראות שגויות של המטכ"ל? ובכלל, כיצד ניתן לקשר בין אמינותו של מי שככל הנראה היה סוכן של ישראל, אשרף מרוואן (חתנו של נאצר), לבין העובדה שלוחמי גולני שכבשו את החרמון פעלו בנחישות ובאומץ לב עילאי, אך לא לפי כללי המקצוענות הצבאיים משום שלא אומנו כהלכה. הסיבות לכשלים שהתגלו במלחמה אינן טמונות רק באלמנט ההפתעה. בדיקה יסודית של המהלכים, שביצע צה"ל המופתע מאז הניצחון במלחמת ששת הימים, מגלה את ההסבר האמיתי למה שמוסבר רק בהפתעה: ידוע כי מסיומה של מלחמת ששת הימים התמקד המטכ"ל (במקביל לאיוולת שבניהול מלחמת ההתשה) אך ורק בהכנות "להעתקת הלחימה לשטח האויב". כלומר, לצליחת התעלה ולהשמדת הצבא המצרי בשטחו, ולכיבוש מערך ההגנה הסורי ולהכרעת גייסותיו. בצה"ל התעלמו מהערך הרב של השטח בסיני. מה שמנע את יכולת ההגנה המהירה על סיני ועל רמת הגולן טמון בכך שלא נוצלה האפשרות לשימוש במכשולים הטבעיים של השטח שהיה בידינו, לא בוצעו מספיק סיורי מפקדים להכרת השטח וצה"ל נמנע מביצועם של תרגילי הגנה לשמה. אכן, ההפתעה היא שגרמה לאובדן שיווי המשקל בימי הלחימה הראשונים, אלא שבניגוד לפרשנות המקובלת - צה"ל הפתיע את עצמו משום ששכח להתכונן להגנתם של שטחי סיני ורמת הגולן. נוסף לכך, כל תפיסת האימונים היתה שגויה וכושלת. לא היה ביכולתה לחבר בין התכנון והפקודות למימוש. העובדה שהמטכ"ל דאז נמנע מהכנת הגייסות בהתאמה ליכולתו ולכוונותיו של האויב והתרכז רק בתוכניות "להעתקת הלחימה לשטח אויב", ביטאה חובבנות צבאית. המלחמה הסתיימה לבסוף בהישגים צבאיים. אבל אם היינו מפנימים את הלקחים ולא מתרכזים רק בגישת הקונספציה - ניתן היה, בהמשך, למנוע את הכשלים במבצע שלום הגליל, לרבות ההשהיה הארוכה והלא מתוכננת בלבנון. ניתן היה גם למנוע את האינתיפאדה הראשונה, ובעיקר הדברים אמורים לגבי מלחמת לבנון השנייה שביטאה אותם כשלים שאת מחירם כבר שילמנו במלחמת יום הכיפורים. ראוי לבחון את הסיבות שהביאו לכך שעם חכם כשל ולא הפיק את לקחי המלחמה. זה הכרחי למימוש מורשתם של הנופלים כדי לשמר את החיים. הכותב הוא תא"ל (מיל')
